בררררר

"גרשוני מבקש לעסוק בנושאים שונים ("הגיגים ומחשבות על כל מיני נושאים" בלשונו), אך בפועל מדובר בבלוג עם גוון פוליטי מובהק, הנותן ביטוי לקול הדתי – ימני" (ירין כץ, אונלייף)

יום ראשון, 9 בדצמבר 2012

מאי "מהדרין"?

לכבוד ימי החנוכה - עיון לשוני קטן במילה "מהדרין", הנזכרת בתלמוד בדיני חנוכה.

[מילת אזהרה: אין זה מאמר מדעי אלא פוסט שנכתב ביום אחד בלבד, ואקווה שיספיק לשמונה ימים, אך לא בהכרח ליותר מכך. אשמח אם יעירו לי על כשלים בעיון דלהלן.]

התלמוד הבבלי (שבת כא ע"ב) מביא מקור תנאי (לכאורה) העוסק בדיני נר חנוכה:
תנו רבנן:
מצות חנוכה - נר איש וביתו.
והמהדרין - נר לכל אחד ואחד.
והמהדרין מן המהדרין -
בית שמאי אומרים: יום ראשון מדליק שמנה, מכאן ואילך פוחת והולך;
ובית הלל אומרים: יום ראשון מדליק אחת, מכאן ואילך מוסיף והולך.
מהו "מהדרין"? פירשו המפרשים (רבנו חננאל, הערוך, בן יהודה): מהדרין משורש הד"ר העברי, דהיינו מוסיפים בהדר המצוה.

לעומת זאת, בשלושה מאמרים שכתב פרופ' ש"י פרידמן,* הוא טוען כי מהדרין כאן הוא משורש הד"ר הארמי, המקבל לחז"ר העברי, וממילא הכוונה היא "המחזרין אחר המצוות". מתוך כך הוא מבקש לטעון כי הברייתא הזו - בבלית היא, לפחות בניסוחה הנוכחי.**

לא אכנס לטיעוניו בפרוטרוט, אלא רק אומר שהוא טוען שפועל "הדר" בפיעל אינו נמצא בלשון התנאים אלא בשימושים כגון "לקסמה דרשנית המתפקדת בהקשר של מצוות 'והדרת' ויישומה'", או במשמעות של שיבוח וכיוצא בזה. לעומת זאת נמצא "הידור מצוה" במקום אחד שבו התלמוד 'מתקן' את דברי ר' זירא (בבא קמא ט ע"א-ע"ב). כשמובאת מימרא של ר' זירא "במצוה עד שליש", מסביר התלמוד את כוונת דבריו: "בהידור מצוה עד שליש במצוה".

כאמור, לדעתו של פרידמן, מקור המילה הוא בשורש הארמי הד"ר (חז"ר), והוא תומך את יתדותיו במקורות כגון: "אמר אביי, מריש הוה מהדר מר אמשחא דשומשמי" (שבת כג ע"א), או בעברית: "אמר רב יהודה אמר רב אין מחזירין אחר האור כדרך שמחזירין על המצות. אמר ר' זירא מריש הוה מהדרנא, כיון דשמעית להא... מיכן ואילך לא מהדרנא" (ברכות נג ע"ב), וכו'. וכן בפירוש רש"י: "והמהדרין - אחר המצוות". ברור ש"להדר אחר" מרמז לחיזור אחר, אחרת היה זה "מהדרין את". [וכן פירש בדעת רש"י מו"ר הרב שמואל טל בשיעוריו.]

אך במחילה מכבוד תורתם, נראה לי שפירוש זה אינו עומד בפני הביקורת. הראיה מ"מחזירין" שוברה בצדה - עינינו הרואות שבארמית משתמשים בפועל הד"ר, אך בעברית משתמשים במקבילתו העברית, חז"ר! לא ניתנה לנו בדל ראיה שבעברית משתמשים בשורש הארמי, ואתה גם תמה, מה צורך יש בו, לאחר שקיים שורש חז"ר העברי, ומשתמשים בו. בנוסף, דברי רש"י הם עצמם ראיה לפרכתם: רש"י (כמצוטט) נקט "מהדרין אחר המצוות", אך התלמוד אומר "הידור מצוה", ללא "אחר". והרי בדיוק מהמילה "אחר" או מחסרונה (מושא ישיר או מושא עקיף) רצינו ללמוד האם מדובר בהידור או בחיזור.

יתרה מזו, "לחזר אחר האור" משמעו ללכת ולחפש אוּר כדי שיהיה להבדלה, והמחלוקת האמורה היא האם יש צורך ללכת ולחפש אש כזאת או שרק אם יש, מברכים, ואם אין - אין. אין לכך שום קשר לדקדוק וסלסול במצוה, כמו במקרה של המהדרין מן המהדרין.

ובאמת, גם רש"י לא אמר כדבר הזה. עיון בדפוס שונצינו מגלה כי במקור דברי רש"י נאמר רק "והמהדרין המצוה", ולא "אחר המצות".
וברור שרש"י השתמש בדברי הגמרא בברכות כדי להסביר את הגמרא בשבת, ולא הכניס לכאן שום פרשנות מחודשת כאילו מדובר כאן במקבילה הארמית לשורש חז"ר.

ומה לגבי קושיותיו של פרידמן? אינני רואה אותן חזקות כל כך. הרי "הדר" במשמעות של פאר קיים רבות בלשון התנאים, וממילא אין זה רחוק שיהיה גם "הידור" במשמעות של פיאור, נוי, ולבסוף גם דקדוק ביופי המצוה.

ברי, שזו אכן לשון מיוחדת, המופיעה רק בברייתא הזו ובדברי (כנראה) סתם התלמוד שהושמו בפי ר' זירא; אך מכל מקום יש להודות בפה מלא שהפרשנות של הד"ר מלשון חז"ר נראית דחוקה ורחוקה, וכאמור אין לה סמך גם בדברי רש"י. ממילא אין להוכיח מהלשון הזו דווקא שלפנינו ברייתא בבלית, אף כי הדבר אפשרי מצד עצמו.***

ייתכן ש"החוליה החסרה" לעניין לשון זו נמצאת בדיני ארבעת המינים. בבבלי סוכה (לה ע"א) עסקו חז"ל במשמעות של "פרי עץ הדר" ונתנו לכך פירושים שונים, שדווקא אינם קשורים להדר וליופי. אך בהמשך (לו ע"א) מפרש אביי את דברי רבי עקיבא, הפוסל אתרוג בוסר, בכך ש"בעינן הדר וליכא" [=אנו צריכים "הדר" ואין כאן]; דהיינו, אתרוג בוסר אינו מהודר כמו שהתורה מבקשת (ועיין שם כט ע"ב, שהדברים הועברו גם ללולב). אם כן מצאנו כאן כבר משמעות של הדר במובן של התנאות במצוה. ובאמת מעניין שבמדרש התנאים העוסק בנוי מצוה, המצוות הראשונות הן מצוות חג הסוכות: "אלא אנוה לו במצות, אעשה לפניו לולב נאה, סוכה נאה, ציצית נאה, תפילה נאה" (מכילתא שירה, מצוטטת אצל פרידמן במאמרו ב"לשוננו"). ואפשר שלשון "פרי עץ הדר" נדרש כך כבר בתקופה קדומה, במובן של נוי מצוה, ומשם נפוץ הדבר לשאר המצוות. מכל מקום ייתכן שעצם הניתוח הלשוני הנ"ל, גם בלי היזקקות לטיעון בדבר לשון ארמית בברייתא, כשלעצמו מהווה טיעון לאיחור לשונה.****

ועוד אוסיף שהמעבר מ"הדר" בסוכות ל"הדר" בחנוכה משתלב יפה עם הקשר הידוע בין החגים, ששניהם נמשכים שמונה ימים, כאשר כבר בספר מקבים מוזכר החג כמין תשלום-סוכות, שחגגו בכפות תמרים סביב המזבח. והרי הקשר הזה בין סוכות לחנוכה מפורש גם בסוגייתנו, מיד לאחר הבאת הברייתא המצוטטת בתחילת עיוננו:

אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן:
שני זקנים היו בצידן,
אחד עשה כבית שמאי ואחד עשה כדברי בית הלל
זה נותן טעם לדבריו - כנגד פָּרֵי החג (=חג הסוכות! כאשר בכל יום של החג מקריבים מספר פוחת והולך של פרים)
וזה נותן טעם לדבריו - דמעלין בקדש ואין מורידין.

מכל מקום לפי דרכנו למדנו, שהפירוש הרגיל ל"מהדרין", מלשון הדר בעברית, הוא כנראה הנכון, ואין לפירוש מלשון הדר בארמית בסיס של ממש, ואף ברש"י בשיבוש המדפיסים יסודו. עם זאת אין בדבר כדי לסתור טענות לגבי איחורה של הברייתא המובאת בתלמוד הבבלי, אם כי מסיבות אחרות.

[תוספת: על הערתי בעניין נוסח דפוס ראשון של רש"י כתב לי פרופ' פרידמן:

"הלל, שלום רב

תודה על הערתך בענין פירוש רש"י דפוס ראשון, ושם: המהדרין המצוה. ברש"י שברי"ף: והמהדרין את המצוה, וכ"ה ממש בשני כתבי יד שנבדקו (פרמה 2087; ניו יורק 841); וכ"ה באור זרוע ובר"ן על הרי"ף. מכאן כל סיכוי שזהו הפירוש האותנטי של רש"י, ולא כלפנינו. אכן כשעלה על לבי הפירוש "מחזר אחר המצות" דקדקתי בפירוש רש"י שאף לשונו עולה לשיטה זו. ראוי לברר מי הוא המגיה שתיקן כן כנגד הגרסה הנ"ל, הבאה גם בדפוס ונציה. הד"ר במובן חז"ר מאפיין את הארמית הבבלית, ושימושו כאן מצטרף לסימנים נוספים שכאן הוספה בברייתא על ידי תנא בבלאה (השווה כזה "תגרי חרך", מונח על פי ארמית מזרחית-סורית בברייתא שבבבלי, ראה תוספתא עתיקתא, עמ' 427, הע' 30).

בברכת חג אורים שמח

שמא פרידמן"

ויש להוסיף על דבריו שכן הוא בכ"י וטיקן 127 (גמרא עם רש"י). אמנם ריבב"ן פירש "והמהדרין - מחזרין אחר המצות". (העירני על כך עדיאל ברויאר)]


----

*ש"י פרידמן, "המהדרין מן המהדרין", לשוננו סז (תשס"ה) עמ' 153-160; הנ"ל, "שני ענייני חנוכה בסכוליון של מגילת תענית", ציון עא (תשס"ו), עמ' 5-40 [וכן במאמר קודם, "Uncovering Literary Dependancies in the Talmudic Corpus", The Synoptic Problem in Rabbinic Literature. Ed. by Shaye J.D. Cohen. Providence, RI: Brown University, 2000]

**השאלה מה-קדם-למה לא נהירה לי לגמרי. מהמאמר הראשון נראה שהוא יוצא מההנחה הספרותית (זו ברייתא בבלית ולכן סביר שלשונה יהיה מושפע מהארמית) ומגיע למסקנה הלשונית, ואילו מהמאמר השני והשלישי נראה שהכיוון הפוך - הוא מגיע מהניתוח הלשוני אל המסקנה הספרותית.

***במאמרו ב"ציון" מביא פרידמן גם טיעון תוכני לטובת איחור הברייתא - לא סביר שבית שמאי ובית הלל יחלקו רק במין דקדוק כזה, של המהדרין מן המהדרין, ולא בדין הבסיסי.וראה בפרוטרוט מאמרו של מ' בנוביץ, "הורדוס וחנוכה", ציון סח (תשס"ג), עמ' 24-30. ונראים הדברים באופן בסיסי, אף כי ניתן להעמיד מודלים שונים במקצת להתפתחות הברייתא ולגיבושה.

****אותו עניין אפשר אולי ללמוד ממטבע הלשון "המהדרין מן המהדרין". מטבע זו קשה, אם כי אפשר לפרשה כך: כשם שמצינו "דקה מן הדקה" (משנה יומא ד,ד), שמשמעותה "מכלל הדברים הדקים, יש לקחת את הדק ביותר", כך "מהדרין מן המהדרין" פירושו "מכלל האנשים המהדרין, יש לקחת את המהדרין ביותר". ועדיין, הלשון הזו, המשתמשת בפועל ולא בשם, כרגיל בלשון חכמים, אפשר שהיא עצמה רמז הברייתא כפי שהיא מנוסחת לפנינו.
[תוספת: העירוני ש"מהדרין *יותר* מן המהדרין מתאים יותר ללשון. ואמר לי פרופ' שלמה נאה שהמטבע "מהדרין מן המהדרין" (במובן של "יותר מן") מתאים למשמעות "הדר", אבל לא מתאים כלל למשמעות "חזר". מה זה "מחזרין יותר מן המחזרין"? (אך לענ"ד אפשר שהכוונה היא שהם מחזרים עוד יותר, וכיו"ב)]

4 תגובות:

  1. כתבת: ועדיין, הלשון הזו, המשתמשת בפועל ולא בשם, כרגיל בלשון חכמים
    מנין לנו זאת? מי כתב על כך?

    השבמחק
    תשובות
    1. כך מחיפושים שערכתי - לא מצאתי עוד דוגמה של הלשון הזו. אולי אני טועה. אבל אני לא מצאתי.

      מחק
  2. מאן יימר לך שדפוס שונצינו משמר את לשון רש"י? מה המצב בשאר כתה"י של פירש"י?

    השבמחק
    תשובות
    1. ראשית, דפוס וילנא מקורו בדפוס שונצינו, ולכן אם יש שוני, כמעט בוודאות מקורו בשיבוש. שנית, בתשובה להערתי על נוסח רש"י כתב לי פרופ' פרידמן כך:

      "הלל, שלום רב

      תודה על הערתך בענין פירוש רש"י דפוס ראשון, ושם: המהדרין המצוה. ברש"י שברי"ף: והמהדרין את המצוה, וכ"ה ממש בשני כתבי יד שנבדקו (פרמה 2087; ניו יורק 841); וכ"ה באור זרוע ובר"ן על הרי"ף. מכאן כל סיכוי שזהו הפירוש האותנטי של רש"י, ולא כלפנינו. אכן כשעלה על לבי הפירוש "מחזר אחר המצות" דקדקתי בפירוש רש"י שאף לשונו עולה לשיטה זו. ראוי לברר מי הוא המגיה שתיקן כן כנגד הגרסה הנ"ל, הבאה גם בדפוס ונציה. הד"ר במובן חז"ר מאפיין את הארמית הבבלית, ושימושו כאן מצטרף לסימנים נוספים שכאן הוספה בברייתא על ידי תנא בבלאה (השווה כזה "תגרי חרך", מונח על פי ארמית מזרחית-סורית בברייתא שבבבלי, ראה תוספתא עתיקתא, עמ' 427, הע' 30).

      בברכת חג אורים שמח

      שמא פרידמן"

      ויש להוסיף על דבריו שכן הוא בכ"י וטיקן 127 (גמרא עם רש"י). אמנם ריבב"ן פירש "והמהדרין - מחזרין אחר המצות". [העירני על כך עדיאל ברויאר]

      מחק