"מלחמתו של הלל גרשוני בעובדות"

זוהי כותרתו של פוסט בבלוג עלום-שםעלום-שם-מחבר; המשך מצוין והמחשה נהדרת לפוסט הקודם שלי (תקציר: בעקבות הכתבה הזו, הפכתי לסמולן בעיני הטוקבקיסטים). אז מכיון שאני אוהב שמדברים עליי, וזה לא קורה כל כך הרבה (הפעם הקודמת הייתה בפוסט בשם "הלל גרשוני חי על חשבוני ונהנה מזה"), אצטט אותו במלוא, ולהקורא ינעם:

הלל גרשוני יודע לכתוב.
ז”א, להלל יש מקלדת, והוא יודע להקליד בה את המילים שהוא רוצה.
הלל גרשוני הוא אחד הכותבים של אתר Ynet, ככזה הוא לא נדרש לכשרון כתיבה או להכרה בחשביתון של העובדות לכתבה עיתונאית.
היום נתקלתי בכתבה שיצאה ממקלדתו,
אין לי דרך אחרת לתאר את הכתבות הללו מאשר: דמגוגיה ונסיון רע(רע, לא גרוע) להשפיע על דעת הקהל באופן חסר הגינות ועל ידי טפטוף מידע מגמתי בניסוח מתאים, כל זאת על מנת לגרום לדה-לגיטימציה מחד, כלפי דעה לגיטימית של קבוצה כלשהי. בדיוק הדבר שמיוחס לימין ה.. קיצוני.
אתר Ynet וצוות הכותבים שלו (לפחות חלק ניכר מהם) אינם רואים בדמוקרטיה כלי חברתי שנועד להיטיב עם הכלל, הם מתייחסים אליה כאל קודש הקודשים כשהיא פועלת לטובתם וכמטרד נתעב כשלא.
הלל גרשוני ניסה להציג את הקבוצה שדורשת הכרה בדעתה הלגיטימית, שנתמכת על ידי החוק במדינת ישראל הריבונית, כקבוצה קיצונית.
מי שלא יקרא את המקור עליו כותב גרשוני, עלול לחשוב שהחבר’ה ההם אכן הזויים בדרישות שלהם ובאופן בו הם פועלים. בפועל, הטקסטים נערכו בצורה מניפולטיבית ביותר. (זו דווקא תכונה שניתן למצוא די בקלות אצל חלק נכבד מכותבי ynet, האם מדובר בדרישת סף? להם הפתרונים)
לשיטתו של גרשוני: אם אינך חושב כמותי, אתה קיצוני.
דבר מסוכן, לא דמוקרטי ומוביל להקצנה אמיתית.
מבחינתי – הלל גרשוני הוא הקיצוני, הוא זה שמוביל לעיוות העובדות על ידי מניפולציה

---
תוספת:

אם תקפצו לקישור דלעיל תראו שמחבר הפוסט הנ"ל כתב תוספת לדבריו לאחר שראה את מה שכתבתי כאן. קראו שם. וליקירנו דלעיל: אם אתה כותב "שני דברים:" ואז כותב שלושה, אתה יכול לשנות את מה שכתבת קודם, זה לא עולה כסף. תהית מה מטרתי? לא ללעוג ולא לתמוך; לדווח, ולהצביע על הכשלים במאבק בלי קשר לשמאל או ימין. ולראות את המילה "קיצוני" במקום "ציוני" זה באמת יפה. אגב, ב-About של הבלוג הנ"ל הוא כותב שהוא הוקם משום שלא כל אתר מפרסם כל תגובה שלך. ובכן, יקירי, אני לא הצלחתי לפרסם אצלך בבלוג תגובה. מעניין מה זה אומר.