בררררר

"גרשוני מבקש לעסוק בנושאים שונים ("הגיגים ומחשבות על כל מיני נושאים" בלשונו), אך בפועל מדובר בבלוג עם גוון פוליטי מובהק, הנותן ביטוי לקול הדתי – ימני" (ירין כץ, אונלייף)

יום ראשון, 30 בנובמבר 2014

דילמת היבוסי, או: האם לסבא שלך קראו יצחק או ישמעאל?

הגחכה נפוצה כלפי אמונות דתיות, סכסוכים בין עמים או טיעונים בכל הנוגע להתבוללות, היא כמו הקומיקס המעולה הרצ"ב: מה זה משנה, לכל הרוחות, אם לסבא שלך קראו יצחק או *ישמעאל?



כבר חבורת פלטפוס נקטו בהגחכה הזו במערכון הנודע על היבוסי: "ספר חבקוק - לא זוכר איזה פסוק".

 

זו נקודה לא רעה, אבל עם כל הכבוד ההגחכה כל כך טובה שאתה לא מבין איך בדיוק סכסוכים בין עמים ממשיכים; מה, כולם טמבלים? אתם לא מבינים שהמחלוקת אם מורחים את החמאה מעל או מתחת לפרוסה חסרת כל היגיון?

התשובה הרגילה של השמאל (נקרא לזה שמאל לצורך העניין) היא: כן, זה מטומטם, ואם רק נסביר לאנשים את האמת, ונצייר קומיקס צבעוני, הנקודה תעבור. זו אמונת שמאל כללית: מלחמות, לדוגמה, זה דבר מטופש. ואם רק יסבירו לאנשים שאין טעם להילחם, הם לא יילחמו. אחר כך כשהם מנסים לפרוט את זה לפרטים הם נתקלים בכמה קשיים מעשיים, אבל הנקודה הבסיסית הזו חיה ובוערת תמיד ברקע.

אבל בואו נסתכל על זה לרגע. האם כשמדברים על התבוללות, למשל, באמת אכפת לי, או לבנצי גופשטיין, מי היה סבא רבא רבא רבא רבא רבא רבא של פלוני או של אלמוני? ודאי שלא. הנקודה היא של תרבות (אהא!) ושל דת, ולא של גנטיקה. לו יבוא ישמעאלי ויבקש להצטרף לעם היהודי, גופשטיין יחבק וינשק אותו (בתור טקטיקה להרתיע אותו מלהצטרף לעם היהודי, אני מניח).

אז מה מפריע בהתבוללות? מפריעה כמובן התפוררות המסגרת התרבותית המכונה עם (עם ישראל, לצורך העניין) והפיכה למילקשייק אחד אפור. זו הנקודה, ולא אם סבא רבא^1000 שלך היה יצחק, ישמעאל, חתי או יבוסי.

נעבור ל"סכסוך": האם באמת הסכסוך הישראלי-ערבי קשור איכשהו לספר חבקוק לא זוכר איזה פסוק? ברור שלא; אין למעשה שום פסוק, בספר חבקוק או בכל ספר אחר, שגוזר איזו איבת נצח בין שני העמים. וגם לו היה פסוק כזה, הוא לא היה משנה הרבה. יש דינמיקה אחרת, התנגשות ציוויליזציות ומאבק בין תרבויות, בין אנשי המדבר המבקשים להשליט את דתם, או רואים במקום מולדתם החוקית וביהודים ברברים כובשים קולוניאליסטיים, ובין יהודים הרואים באזור את מולדתם הקדומה, ואשר הגיעו אליה לאחר רדיפות שנמשכו מאות רבות של שנים, בתקווה למצוא מקום שבו יוכלו להגן על עצמם וגם להחיות את מורשתם הקדומה.

כן, זה קצת יותר מורכב מרצועת קומיקס או ממערכון קאלט, אבל בכל זאת יש בזה טיפ-טיפה יותר עומק, כמדומני.

אבל תמשיכו להעיר על קומיקסים כאלה שהם "גאוניים!", למה לא.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה