בררררר

"גרשוני מבקש לעסוק בנושאים שונים ("הגיגים ומחשבות על כל מיני נושאים" בלשונו), אך בפועל מדובר בבלוג עם גוון פוליטי מובהק, הנותן ביטוי לקול הדתי – ימני" (ירין כץ, אונלייף)

יום ראשון, 13 בינואר 2013

להצביע לעלה ירוק? מה אני מעשן? + ריאיון בלעדי!

והפעם, לראשונה בתולדות הבלוג, מתראיין בקורת אינטרנט צנועה זו ח"כ לעתיד! (או שלא) הישארו עמנו!

אפתח בהכרזה שכל הפוסט הזה עומד לסתור: אני לא חושב ש"מי שמצביע משפיע", ואני לא חושב שחוסר הצבעה צריכה למנוע ממך את הזכות לקטר.


הסבירות שהקול שלך - הקול שלך בלבד - ישפיע על הבחירות, הוא קטן ביותר. קטן הרבה יותר מהגרלת-שיתופי-תמונות-בפייסבוק שאתה לא טורח לשתף. וגם אם הוא ישפיע, הוא בסך הכול ישפיע על מנדט לפה או מנדט לשם. לא משהו רציני. תקנו אותי אם אני טועה, בבחירות פה בארץ מעולם לא היה מקרה שזזו מנדטים על חודו של קול ממש (היו כמה מקרים ביזאריים כאלה בעולם. אבל זה רק מתוך גוף בוחר קטן מאוד, לא מתוך כמה מיליונים). כך שהטיעון "מי שמצביע - משפיע" אינו טיעון רציני.

אלא מה? כל זה נכון לגבי האזרח הבודד, אשר נמצא מאחורי הפרגוד ובוחר באשר יבחר. מאחורי הפרגוד, יכול אדם להחליט לבחור דעם או הכוח להשפיע, עצמה לישראל או מרצ, וזה לא יעלה ולא יוריד. אדרבה, דווקא הצבעה חיננית למפלגה עלומה, או פתק עם כיתוב משעשע, יכול יותר לעורר תהודה וליצור עניין; בפרט בקלפי ביישוב קטן. אבל כשמדובר על הצהרות בפומבי - כאן הסיפור שונה.

אם, לדוגמה, פוסט שלי בבלוג יגרום לאלפי אנשים לשנות את דעתם ולתמוך במפלגה מסוימת (כתבתי בהתחלה עשרות אלפי, אבל מתוך צניעות אופיינית הקטנתי את המספר. אני מקווה שהעיוות הזה לא יפגע באמינות שלי), כי אז זה בהחלט יכול לשנות. אמור מעתה: מי שמצביע - אינו משפיע, אך מי שמעודד אנשים להצביע, יכול בהחלט להשפיע.

כעת נשאלת השאלה: נניח שהקול שלי אינו קול אחד, אלא מאה קולות (רואים? אני הולך ומצטנע) שעושים כמותי. למי אצביע?

כמובן, יש תרשים מפורש:


אבל מה יעשה מי שיכול ללכת בכמה מסלולים בתרשים? יתפצל כמו חתולו של מרפינגר?

ניקח לדוגמה את מפלגת עלה ירוק, שהתאחדה בבחירות הנוכחיות יחד עם התנועה הליברלית החדשה, שרעיונותיה הכלכליים והחברתיים קורצים לי מאוד. באופן כללי, אומרת התנועה, צריך שהממשלה תתעסק כמה שפחות עם חייו של האזרח. שלא תיקח ממנו כסף, ושלא תתן לו כסף. שלא תקבע לו איזו דת הוא צריך לעבוד או לא לעבוד. את הדת אפשר להשאיר לקהילה, כפי שהיה בעבר. הדבר טוב גם כנגד תחושת הכפייה הדתית שיש לרבים מהאוכלוסייה, וגם בשביל שהפוליטיקאים לא יכפו על הדת את מרותם. כל החוקים הדתיים עשו יותר נזק מתועלת; ולעומת זאת אין חוק הקובע שעל אנשים למול את בניהם, ועדיין שיעורים גבוהים מאוד מעם ישראל מלים את בניהם. בקיצור, אג'נדה יפה. (נכון שאני מאמין בביאת המשיח, שיבנה את המקדש ויחזיר את משפטי התורה אל תלם, ואז תהיה כפייה דתית והכול יהיה סבבה. אז כשיהיה משיח תקראו לי.) ומה לגבי לגליזציה וכל זה? לא מעניין אותי.

התמזל מזלי ואני חבר פייסבוק של מועמד מס' 1 מטעם התנועה לכנסת, ירון לרמן. ביקשתי ממנו שישיב לי על כמה שאלות בעניין. הנה הריאיון המלא, כפי שהתקיים בצ'אט-פייסבוק:


ירון לרמן (תמונת פרופיל). ראיתם, המסטולים האלה לא יודעים אפילו לאיית.


כידוע לך או לא ידוע לך, אני מתלבט בין הבית היהודי לבינכם. שזה משום מה מפתיע כמה אנשים. אני מאוד אוהב את האידיאולוגיה הכלכלית-חברתית שלכם, ובעניין הזה יש לי בעיה עם האידיאולוגיה של הבית היהודי, ועדיין אני לא מרגיש בטוח לגבי זה.
עניין אחד הוא הנושא המדיני. באופן רשמי אין לכם דעה לגביו, מלבד עניין משאל העם, אבל אני די ימני. אולי אני מכניס שמאלני-מדיני לכנסת?

"אנחנו מפלגה שבאה לעסוק בנושא החברתי - כלכלי, אנחנו חושבים שאת הנושא המדיני צריך לנהל ראש הממשלה שיבחר. עם זאת מכיון שאנחנו מאמינים שהריבון להחליט על כל הסכם מדיני צריך להיות העם אנחנו נתעקש על משאל עם על כל הסכם מדיני שיושג".

ומה לגבי הנושא המשפטי? תתמכו בהצעות חוק של בנט וחבריו, שרוצים לערער את ההגמוניה של בג"ץ?

"לא מכיר את הצעת החוק, אבל אנחנו מתנגדים לאקטיביזם שיפוטי".

כמדומני לא ראיתי משהו בעניין הזה במצע שלכם. תתמכו בבית משפט לחוקה, או דברים כאלה?

"נתמוך בכינון חוקה שתקדש את עיקרון חרות הפרט, לצערנו, על פי ניסיון העבר יהיה קשה מאוד להעביר חוקה בכנסת".

בוודאי שקשה להעביר חוקה, אחרי שראינו שאפילו חוק יסוד פשוט הופך לכלי בידי בג"ץ להעביר את האג'נדות שלו. למה חוקה זה דבר חשוב כל כך? אני מאוד חושש מהגברת הדיקטטורה של בית משפט אם תחוקק חוקה כזו.
"לכן חשוב שהחוקה תקדש את עיקרון חרות הפרט, אם היא לא תעשה זאת אז אין בה טעם. חוקה שתרחיב סמכויות של בג"ץ שיכולות לפגוע בחרות הפרט היא כמובן לא רצויה".

בינינו, מה הסיכוי שתעברו את אחוז החסימה?

"בעקבות הסקרים האחרונים אני בטוח ב-95% שנעבור. ב-2006 עלה ירוק היתה קרובה מאוד ולא הופיעה בשום סקר. היום אנחנו מופיעים בכל המדגמים של האוניברסיטאות בגדול, הופענו 3 פעמים בסקרים של מכון גאוקרטגרפיה של פרופ' אבי דגני עם 3 מנדטים ובסקר של פאנלס הופענו "על סף אחוז החסימה". אם נשקלל את זה עם המדגמים האינטרנטיים שאנחנו לוהטים בהם ועם העובדה שאנחנו כיום אחת המפלגות הכי גדולות בפייסבוק מבחינת כל המדדים (מעל 50,000 לייקים) אז בהחלט אפשר לעשות היסטוריה".

טוב, אני אשאר בספק, אבל בכל מקרה לא כל כך אכפת לי לזרוק את הקול שלי לפח. כולה קול אחד. אבל אני חוזר אליך: אתה, ירון לרמן, נגיד שאתה נבחר לכנסת. אתה איש 'שינוי' לשעבר. אנשי שינוי מפחידים אותי. אני שומע שינוי, עובר לי טומי לפיד בראש, ו"החרדים האלה". אתה יכול להרגיע אותי?

"אני חושב שאפשר לראות בקלות שעלה ירוק - הרשימה הליברלית היא מפלגה לא סקטוריאלית ומחוברת לכל המגזרים בעם. מס' 3 אצלנו הוא יזם עסקי דתי ויש לנו לא מעט פעילים חרדים.
מכיוון שכולנו מאמינים בחיה ותן לחיות אז אנחנו זוכים לתמיכה נרחבת מקהלים שונים בעם חילונים, דתיים וחרדים. אין אצלנו שום שנאה, להיפך כולם מכבדים את כולם.
וחשוב לי רק להדגיש אנחנו ממש לא שמאל מדיני ובהנחה שנתניהו יהיה ראש הממשלה הבא, אנחנו רוצים להצטרף לקואליציה על מנת להשפיע".

נניח שתצליחו בסוף להשתחל לכנסת. כמה השפעה כבר תהיה לכם? (אני מכיר את מה שעניתם באתר. אבל בכל זאת, תוכל להוסיף על זה משהו?)
 

"כל מנדט שנקבל יתורגם כמובן לחיזוק השפעתנו על החלטות הממשלה, אנחנו לא נדרוש תפקידי שרים מיותרים אלא תפקיד אחד חשוב - יו"ר ועד הכספים. בתפקיד זה תהיה לנו השפעה רבה על המדיניות הכלכלית חברתית של מדינת ישראל. בנוסף לכך, אנחנו נבנה את עצמנו גם לריצה הבאה לכנסת ואז נוכל לקבל מספר דו ספרתי של מנדטים ולצבור השפעה גדולה יותר".

יו"ר ועדת הכספים. אהא. תגיד, יש לך עוד ממה שלקחת?

"חחח


מסורתית יהדות התורה מקבלת את התפקיד עם 5 מנדטים, למה שאנחנו לא נקבל את התפקיד אם יהיו לנו 4-5 מנדטים?"

"אני חושב שתמיכתו של פרופ' עומר מואב מבכירי הכלכלנים בארץ ויועצו לשעבר של השר שטייניץ מראה כמה אנחנו רציניים בנושא הכלכלי חברתי וכמה זה חשוב לנו".


תודה רבה על הקדשת הזמן.

"תודה רבה לך! אל תשכח להצביע נכון ביום הבחירות:)".


ובכן, לגבי להצביע נכון, עלה במוחי הרעיון הגאוני: הרי יש הרבה אנשים שמתלבטים בין רשימה כזו לרשימה אחרת, ולעתים היו שמחים אם הם היו יכולים לפצל את הצבעתם. אבל כפי שהקדמתי למעלה, לקול הבודד כמעט אין משמעות, ורק למסה של קולות יש. ובכן, מעל במה זו אני קורא למחצית מעשרות (שמתם לב?) קוראי בלוג זה להצביע לעלה ירוק - הרשימה הליברלית (בשביל שהממשלה לא תשלח ידה לכיסנו ולדתנו), ולמחצית מן הקוראים להצביע לבית היהודי, כי סוס מנצח שניתן לך במתנה לא מחליפים. למחצית השלישית אני קורא להישאר בבית, או ללכת לים, או משהו. רק תיזהרו מעצי הבאובב.

10 תגובות:

  1. גם אני מתלבט בין הבית היהודי לבין עלה ירוק (בעיקר בגלל שעלה ירוק לא עוברים בשום סקר חוץ מבסקרים המוזרים של דגני).

    אבל יש דרך פשוטה לפצל את הקול: מאחורי הפרגוד לוקחים שני פתקים שונים, מערבבים מאחורי הגב ומכניסים אחד למעטפה בלי להסתכל. ככה גם מבחינה סטטיסטית וגם מבחינה רגשית - נתת חצי קול לכל מפלגה.

    השבמחק
    תשובות
    1. איש יקר, סביר מאוד שעלה ירוק עוברת. למעשה זה כמעט בטוח - בגיאוקרטוגרפיה הם עוברים כבר שלושה שבועות ברצף, הם כנראה עוברים בסקר של פאנלס, ובסקרים הפנימיים של הליכוד והעבודה הם גם עוברים (כל זה פורסם). בנוסף, בכל האוניברסיטאות שנערך בהן מדגם (ברור שלא מייצג) הם עברו, ובדר"כ קיבלו 7-9 מנדטים. אתה יכול להצביע להם בלב שקט. להיפך - הקול שלך יותר חשוב להם מאשר לבנט, שבכל אופן עבורו הקול שלך יעוגל, ואילו בשביל עלה ירוק כל קול נחשב (ב 2006 היה חסר להם ~1000 קולות בשביל להיכנס)

      מחק
    2. קצת קשה לסמוך על סקרים ביזאריים כמו גאוקרטוגרפיה, פאנלס, וסקרים פנימיים של מפלגות.

      מחק
    3. אדרבה - הסקרים השבועיים של גאוקרטוגרפיה עצמאיים ולא מוזמנים, בניגוד לשאר הסקרים. כמו כן הם היחידים, או לפחות הראשונים, שסוקרים גם סלולרי (אל תשכח שבסיס המצביעים לעלה ירוק צעיר וללא טלפון קוי). כמו כן הסוקרים של גאו מקריאים את כל רשימת השמות, ומאפשרים לאנשים להבין שאפשר להצביע גם לעלה ירוק. אני למשל מותקף כל הזמן בסקרים (לצערי) בטלפון וכמעט תמיד שואלים אותי על המפלגות הגדולות, וכל השאר נופל ל"אחר".
      בנוסף, סקרים פנימיים של מפלגות לא מיועדים לפרסום נרחב בעיתונים ולכן אני רוצה להאמין שהם פחות "מוזמנים".

      מחק
  2. רק עלה ירוק היא מפלגה ממלכתית של כולם:
    לא מטיפה לימין או לשמאל, אלא על ציר אחר - ציר החופש האישי מול התערבות הממשל. ככלל, נכון לעכשיו אי אפשר להתעלם מהיותם המפלגה היחידה שלא יוצאת בסיסמאות אלא מציגה מצע מקיף ושונה, שאין כמותו במפלגות האחרות (בהיותו ליברלי). כמו כן התוכנית הכלכלית שלהם היא הרצינית ביותר שהוצגה, כפי שבא לידי ביטוי בתמיכתם הפומבית של פרופ' עומר מואב שהינו כלכלן בכיר ולשעבר בכיר במשרד האוצר וגם עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר.

    על פי תפישת עולמי אפשר להיות גם ליברל וגם לדאוג לאזרח שלך. אני לא מאמין שחברתי-כלכלי זה צמד בלתי ניתן להפרדה - אפשר (או לפחות צריך) מדינה מתחשבת ודואגת לאזרח, וגם ליישם מדיניות כלכלית ליברלית. עם זאת ואל אף כל זה מה שהכי חשוב לי זה להוציא את ידי הממשל מהכיס שלי (כמיסים מוגדלים כשברור שהמנגנון כולו מנופח ומושחט וכסף יש), ומהחיים שלי (לגלזיציה, ביטול המאגר הביומטרי) ותהליכים כאלה כדוגמאת החוק שעכשיו בתהליכים שיאפשר לכל קצין משטרה להוריד ללא צו בית משפט אתר אינטרנט, והכלת אגרת רשות השידור על מסכי מחשב המסמלים בשבילי הידוק מטפורי ולא מטפורי של אחיזת הממשל על החיים שלי - ולכן אצביע לעלה ירוק.

    השבמחק
  3. רק תקפיד שהפתק שייכנס לא יהיה בטעות עלה ירוק או משהו

    השבמחק
  4. חוקה שתרחיב סמכויות של בג"צ היא לא ראויה? איך עושים חוקה שלא מרחיבה סמכויות של בג"צ? מנסיון העבר על כל מילה שתוסיף לחוקה או לחוק יסוד יעוטו השופטים ויפרשו לה את הצורה עד שיהיה בכוחה לבטל חוקים שחוקקה כנסת נבחרת. נראה לי שהרעיונות נחמדים (אם כי לא בטעם שלי כי אני שמרנית) אבל אולי האנשים שדוגלים בהם לא ידעו לקדם דווקא אותם. אפרת.

    השבמחק
    תשובות
    1. חוקה ראויה וחוקה שאינה ראויה:
      החוקה אמורה להגביל את הכוח של המדינה. ההתערבות השיפוטית של בית המשפט העליון אמורה לבוא כאשר המדינה מתערבת במקומות שבהם אל לה להתערב.
      אבל במדינה שלנו החוקה נהפכה לכלי שבית המשפט משתמש בו בדיוק הפוך - כדי לחייב את המדינה להתערב במקום שהיא לא רוצה להתערב: בג"ץ מחייב את המדינה לפנות מאחזים, לסגור את ערוץ 7, לגייס חרדים, למנוע מאגד להפעיל קווי "מהדרין", לרשום זוגות חד-מיניים כנשואים וכו'.
      כל זאת בעוד קיים רק חוק יסוד ספציפי אחד במדינה "חוק יסוד חופש העיסוק", שבפועל אינו מקויים - ברוב המקצועות החופשיים המדינה אוסרת עליי לעבוד (עריכת דין, ראיית חשבון, רפואה וכו'), כדי לפתוח עסק עצמאי אני צריך לעבור תלאות ביורוקרטיות כדי לקבל מהמדינה "רישיון עסק" שאמור להיות זכות יסוד שלי, בהרבה מקצועות אחרים אפשר לעבוד רק בתוך המכסות שהמדינה מסדירה (רפתנות, נהג מונית), ויש מקצועות שבכלל המדינה אוסרת לעסוק בהם באופן פרטי (כמו נהג אוטובוס ציבורי).

      מחק
  5. הסטטיסטיקאי יוסי לוי מהבלוג נסיכת המדעים חישב את הסבירות שקול שלך ישנה את מפת המנדטים ויעביר מנדט ממפלגה למפלגה (על בסיס הסכמי עודפים) - http://www.sci-princess.info/archives/1725 והתוצאות מפתיעות, יש סיכוי של 1 לכמה מאות שקולך יגרום למעבר מנדט ממפלגה למפלגה. הרבה יותר ממה שציפיתי. מראה לי כמה אנחנו גרועים בססטיסטיקה בשליפה.

    השבמחק
    תשובות
    1. המסקנות שלו לא הגיוניות, יש לו טעות מתודית. (נוסחת ההסתברות שלו מניחה שההתפלגות היא סביב חלוקת מנדטים עגולה. הוא עצמו כותב שבהתפלגות אקראית ההסתברות קטנה בהרבה.)

      מחק