בררררר

"גרשוני מבקש לעסוק בנושאים שונים ("הגיגים ומחשבות על כל מיני נושאים" בלשונו), אך בפועל מדובר בבלוג עם גוון פוליטי מובהק, הנותן ביטוי לקול הדתי – ימני" (ירין כץ, אונלייף)

יום שלישי, 1 בפברואר 2011

העין הערבית

(הפוסט התפרסם היום בצורה ערוכה ונאה יותר באתר העין השביעית. קראו שם, לייקקו/הגיבו כאן)

באתר ביקורת התקשורת 'העין השביעית' התפרסם השבוע טור מאת זוהיר אנדראוס, שהוא כולו שיר הלל לתחנת הטלוויזיה הנפלאה אלג'זירה, על רקע המהומות במצרים. מנפלאותיה של התחנה, למשל:
במהלך המתקפה הישראלית נגד רצועת עזה (מבצע עופרת-יצוקה) העבירה אל-ג'זירה בשידור חי וישיר את מה שעולל צבא הכיבוש הישראלי לבני העם הערבי הפלסטיני והזכירה בכל שעה עגולה את מספר השהידים שנפלו, ואילו אל-ערבייה המשיכה להשתמש במינוח "הרוגים", מה שהרג אותה בעיני הצופים.
הבנתם, כן? קליעה לטעמו של ההמון המוסלמי המשולהב הוא נקודת זכות. "הרוגים"? פחחחח. שהידים נשמע טוב יותר. אגב, היה זה הסיקור המוטה בעופרת יצוקה וההתעלמות מהשהידים הישראלים בשדירות ובנתיבות, שגרם לישראל להחרים רשמית את התחנה.


כל התחנות הערביות הן תחנות מטעם, ורק התחנה הזו אובייקטיבית לחלוטין, ואינה נושאת פנים אפילו למממן שלה:

הטענות של מנהיגי העולם הערבי שלא ייתכן שאל-ג'זירה תתקוף אותם ותשסה את העמים נגדם בזמן שהיא משדרת מהמדינה הערבית הקטנה, שעל אדמותיה רובץ הבסיס הצבאי האמריקאי הגדול ביותר, נהדפו בקלות: בצעד יוצא דופן אירח ד"ר אחמד מנסור בתוכניתו המפורסמת ("בלי גבולות") את ראש ממשלת קטאר והפנה אליו שאלות נוקבות בדבר הבסיס האמריקאי. האורח השיב באדיבות ואמר בין היתר: היחסים שלנו עם ארצות-הברית ועם ישראל גלויים, אני מקווה ששאר מדינות ערב ינהגו כמונו בנושא שקיפות יחסי החוץ.

מה צריך יותר מ"שאלות נוקבות" ותשובות "באדיבות". תענוג צרוף של שקיפות וחוסר משוא פנים. אגב, אנדראוס עצמו, לפני 9 שנים, התבטא בנימה אחרת על התחנה:

כדאי לזכור שהתחנה החלה את שידוריה בשנת 1996 מדוחה בירת קטאר והיא שייכת למשרד החוץ הקטארי. כל אחד יודע כי קטאר היא מדינה שהדמוקרטיה רחוקה ממנה לפחות אלף שנות אור ודור. ה"אמיר" של הנסיכות לא נבחר, כידוע, בבחירות דמוקרטיות. לא רק זו אף זו: תחנת הטלוויזיה הקטארית הרשמית משדרת אף היא חדשות ומדווחת בפרוטרוט על פועלו של הנסיך, "אלג'זירה" תוקפת את כל המשטרים הערביים, אך נמנעת מלמתוח ביקורת על הדמוקטטורה של קטאר. כאן אולי המקום להעלות את השאלה הקרדינלית: כיצד תחנת טלוויזיה, השייכת למשטר טוטליטרי, מנסה לחנך את האומה הערבית על ערכי הדמוקרטיה? כיצד מתיישב העיקרון הזה, חינוך לדמוקרטיה, עם העובדה שהתחנה הליברלית נמנעת מלמתוח ביקורת על קטאר, שמשרד האינטרסים הישראלי פועל בה כבר כמה שנים?

בטור הנוכחי, כל השאלות נעלמו ונגוזו, ונשאר רק פאר היצירה של העולם הערבי. מעניין איך תשדר אלג'זירה מהומות דומות בקטאר, בניסיון להפוך אותה לדמוקרטית יותר. טוב, אנחנו יודעים: היא בוודאי תארח באולפנה את האמיר, תשאל אותו "שאלות קשות" ותקבל "תשובות אדיבות".


ואיזה סיכום נפלא יש לטור:

לסיום: כבן-אדם, כערבי, כפלסטיני, כעיתונאי, כשוחר שלום וכתומך נלהב בזכויות האדם – כל אדם עלי אדמות – איני יכול לתאר לעצמי מה היה קורה לנו, אנו, בני האומה הערבית, בלי אל-גז'ירה, שהפכה לאורח קבוע ורצוי על המרקעים שלנו. העם הערבי עבר את מחסום הפחד מהדיקטטורות, לא מעט בזכות התחנה הקטארית.

אנדראוס שוחר השלום, אגב, כתב בשנה שעבר טור ב-ynet שבו קרא להמשך המאבק המזוין בחיילי צה"ל, שבגינו אף נפתחה נגדו חקירה פלילית, בעקבות תלונת "אם תרצו". 

לא כל כך ברור לי מה מצא אתר "העין השביעית" להשתמש דווקא בשירותיו של הבחור המפוקפק הנ"ל בתיאור של השפעתה של אלג'זירה. בכל מקרה אני מעודד את שלושת קוראיי לחפש באתר טור כה דביק על כל כלי תקשורת אחר, מ"המודיע" ו"בשבע" ועד "דבר". בהצלחה!
אירעה שגיאה בגאדג'ט זה