בררררר

"גרשוני מבקש לעסוק בנושאים שונים ("הגיגים ומחשבות על כל מיני נושאים" בלשונו), אך בפועל מדובר בבלוג עם גוון פוליטי מובהק, הנותן ביטוי לקול הדתי – ימני" (ירין כץ, אונלייף)

יום ראשון, 22 ביולי 2012

הכה במתנחלים והצל את ישראל? משהו על "מדינת הרווחה" שמעבר לקו הירוק


מדי פעם צצה ועולה הטענה הישנה על גן העדן של ההתנחלויות. ממש כקריקטורה שטירמרית ישנה על היהודים העושקים את כספם של הארים הטובים, חוזרת הטענה הנושנה על המתנחלים השמנים והמפוטמים המוצצים את דם תקציב הרווחה של האנשים הטובים היושבים בעבר השני של הקו הירוק. הכה במתנחלים והצל את ישראל, פשוט כך.

לאחרונה הצטרף לגל הזה גם גלעד פדבה, שהתהדרותו בתואר ד"ר לא עושה כבוד לתואר הזה. פדבה מסתמך על "תחקיר" שפרסם לאחרונה כלכליסט, ובו מתברר שמועצות אזוריות ביו"ש מקבלות בממוצע אחוז גבוה יותר של תקציב לנפש מאשר מועצות אחרות. עיינתי בתחקיר ובטבלה שצורפה אליו. גבוה ברשימה נמצאות גם המועצות מעלה יוסף, שער הנגב, אשכול, שדות נגב, חבל אילות, שפיר וחורפיש; כולן בתוככי הקו הירוק - שמא הכסף צריך לבוא מהן? ובכלל, מה הסיבה לאותה "אפליה גדולה" כפי שכינה אותה כלכליסט?
 
מי שיעיין היטב בתחקיר כלכליסט ימצא את התשובה, אמנם מוצנעת, אבל קיימת: "יישובי יהודה ושומרון זוכים לתקציבי יתר בשל ההרכב הדמוגרפי והגיאוגרפי שלהם. הם מרוחקים זה מזה, בעלי צרכים ביטחוניים מורכבים, וחיים בהם ילדים רבים וכן שיעור גבוה של עולים. כל אלה מעניקים להם עדיפות בתקציבים ממשלתיים ובעיקר בתקציבי משרד החינוך, הפנים והרווחה", כך כותב כלכליסט עצמו, באמירה שהיה די בה כדי לגנוז את ה"תחקיר המרעיש" כולו.
 
הנה דוגמה ל"עושק" בתקציב: המועצות האזוריות בעוטף עזה קיבלו מקופת המדינה מאות מיליוני שקלים לצורך מיגון גני ילדים. מה המסקנה - שעלינו לפנות את תושבינו גם משם, או שמא שההתנתקות שגרמה לאותו צורך במיגון הייתה לא רק אסון ביטחוני אלא גם אסון כלכלי?

פדבה מביא גם את עניין התקציבים למעונות היום של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה (לא "והתיירות" כמו שכותב פדבה, וחושף את הבנתו הגדולה אפילו בדבר שולי כמו פיענוח ראשי תיבות של משרד ממשלתי), וטוען ש-25% מהתקציב הלך להתנחלויות. פדבה לא מביא שום סימוכין לדבריו, אבל נניח שהוא צודק. התוכל להזכיר לי, כבוד הדוקטור, מיהו שר התמ"ת? האם הוא מתנחל עם עוזי ודובון, או שמא שלום שמחון, ממפלגת העצמאות (לשעבר העבודה)? איך זה ששר-שמאל כמוהו, שיו"ר המפלגה שלו עושה הכול כדי לסכל הרחבות בנייה ביו"ש, מחלק תקציבים ביד נדיבה כל כך? התשובה היא כנראה שהתקציבים חולקו לפי צורך אמיתי, ולפי קריטריונים קבועים: לא בדקתי, אבל אני מניח שלאזורי עדיפות לאומית א', כמו יישובי יו"ש (שנמצאים בחזית האש, פריפריה למופת) יש עדיפות בקבלת תקציבים כאלה, ואם נוסיף את העובדה הפשוטה שבהתנחלויות יש הרבה יותר ילדים למשפחה מאשר בשאר הארץ, נקבל את התשובה.

המצחיק הוא שכוללים ב"עלות הכיבוש" את גדר הביטחון, שעלתה מיליארדים רבים, בעוד שכזכור המתנחלים התנגדו לה, שכן היא נועדה בכלל לייצב קו גבול לצורך הסכם עתידי, ולהשאיר את ההתנחלויות מאחוריה, וכך להפלות בין דם לדם. ובעוד שפדבה מדבר על מאבק המתנחלים שלפחות חלק מהם יזכו בהגנה של הגדר, הוא שוכח שחלק גדול מעלות הגדר היא ההזזה החוזרת ונשנית שלה עקב עתירות ארגוני השמאל, מה שגורם לא רק לסיכון ביטחוני אלא לעוד ועוד עלויות רבות. אפרופו עלויות, גם הפינוי היקר של גבעת האולפנה נובע ישירות מעתירות ארגוני השמאל, כאשר לאחר שיתבצע הפינוי היקר יישאר האזור שומם בלא שה"בעלים" המקורי יעשה בו שימוש כלשהו; דהיינו, עתירה קנטרנית גרידא של ארגוני השמאל הובילה לפינוי יקר, בלא שום תועלת לצדק החברתי.

כאמור, האגדות על המתנחלים החיים ברווחה על חשבון אחיהם הנאנקים מהצד השני של הקו הן מיתוס ברור. בשנים האחרונות גרתי במקומות שונים משני צדי הקו הירוק, ובשום מקום לא הרגשתי שאני חי ברווחה יותר מן המקומות האחרים. 

אוקיי, אומר לי לפעמים בנקודה זו בן-שיחי מן השמאל - בסדר, המתנחלים לא מרגישים את הרווחה, אבל בפועל משקיעים בהם הרבה, בגלל הבידוד, המצב הביטחוני שלהם וכולי. זה מחיר שעל האזרחים לדעת שהם משלמים. ובכן, נכון. אבל בכל פעם שמדברים על עלות של מוצר, חייבים למדוד אותה לעומת העלות החלופית. אם השקעתי עשרה ימים בזיפות הגג שלי ואני מבסוט שככה חסכתי 3,000 ₪ שהייתי משלם לאיש מקצוע, אני צריך לחשוב שמא אותם עשרה ימי עבודה שהפסדתי עלו לי באובדן הכנסה של 5,000 ₪ - ולמעשה הפסדתי כסף ולא חסכתי.

אז בואו נחשוב מהו מחיר הפינוי. ההתנתקות מרצועת עזה, שטח קטן יחסית עם 8,000 מפונים "בלבד", עלתה למדינה יותר מ-11 מיליארד ₪, וזה בלי לכלול תשלום דמי אבטלה ואבטחת הכנסה למפונים. צאו וחשבו כמה יעלה פינוי של יהודה ושומרון, שבהםחיים למעלה מ-350,000 מתיישבים.  ועוד לא דיברנו על זינוק במחירי הנדל"ן במרכז הארץ שפינוי ייצור - וכזכור הם היו הטריגר למחאה מלכתחילה.

ובזה עוד לא כללנו את עלות הסגת בסיסי צה"ל והכוחות השונים מיו"ש; אם התוכנית להעתקת בסיסי צה"ל מהמרכז לנגב צפויה לעלות למדינה בין 10 ל-27 מיליארד ₪ לפי ההערכות השונות, ושם עוד מפנים נדל"ן יקר לטובת מעבר לנדל"ן זול, נסו לשער כמה יעלה רק פינוי הבסיסים מיו"ש למרכז.

הלאה: מה יקרה אחרי הפינוי? תחזוקת קו גבול ארוך ומפותל מאוד, בנחיתות אסטרטגית ברורה, תעלה למדינה עוד הון תועפות. ולפי תקדים עזה, סביר שיו"ש תהפוך גם היא לחמאסטן במהירות, וכך ניאלץ למגן עשרות אלפי גני ילדים מקסאמים, להשבית את את נתב"ג בכל פעם שיהיה סיכון להפלת מטוס מהרי השומרון, לרכוש עשרות סוללות כיפות ברזל חדשות (עלות כל סוללה - 100 מיליון ₪; עלות כל טיל מיירט - 200 אלף ₪), ובסופו של דבר, אחרי פיגועים חוצי גבול רבים, גם את העלות היקרה של מבצע צבאי מורכב שבו ניאלץ שוב לכבוש את כל השטח, תוך אובדן חיי אדם רבים.

כך שבסופו של דבר, המתנחלים שאנשים כמו פדבה אוהבים לשנוא חוסכים לכל אזרח ישראלי אלפי שקלים בשנה, וגם מגינים עליו בגופם, בכך שהם המטרות הראשונות לפעולות איבה; ראו מה קרה לתושבי חבל אשכול, שהפגינו כל שבוע בעד פינוי ההתנחלויות מרצועת עזה, וכעת הפכו להיות בעצמם המטרות של הטרור העזתי. 



והערה קטנה לסיום: כותרת הטור של פדבה היא "יש צדק חברתי, בהתנחלויות". ועם הכותרת הזו אני מסכים בכל לב. הקהילות בהתנחלויות בנויות על עזרה הדדית: אישה יולדת מקבלת ארוחות משכנותיה, ואם משפחה נקלעה למצוקה היא נעזרת בקרן העזרה היישובית. התושבים בכל קהילה עוזרים זה לזה, בלי מילוי של טפסים על גבי טפסים בביטוח לאומי השנוא.

ברגע שאנשים יבינו שדווקא ההסתמכות על המדינה ועל המנגנון הבירוקרטי שלה היא הגורם לכל אותן רעות חולות של מדינת הרווחה שלנו, ושדווקא המודל של המתנחלים והחרדים, של עזרה קהילתית הדדית, הוא הפתרון - ייתכן שאכן הצדק החברתי יחלחל אל כל שכבות הציבור. צמצמו את המנגנון המנופח של המדינה, גבו פחות מסים, ותנו לכל קהילה לדאוג לחבריה בכוחות עצמה. כך עושים צדק חברתי אמיתי.

---
אחר שכתבתי כל זאת ראיתי שגם בבלוג "מבט ליו"ש" כתבו דברים דומים, ואף הרחיבו בנתונים רלוונטיים. עיינו שם ותרוו נחת.

יום ראשון, 15 ביולי 2012

אנו נושאים לפידים חיים


טרם כבתה האש מגופו של משה סילמן, כבר הזדרזו גורמים למיניהם להפוך אותו לסמל. הרי זה בעצם מה שהם חיכו לו כל הזמן הזה; אין מהפכה ללא אלימות, והמוחים השנה מדברים במפורש על מהפכה ולא על מחאה. "כשטרגדיה אישית הופכת לסמל", מיהר 'הארץ' להעלות מאמר פרשנות אומלל של אור קשתי לעמוד הראשי שלו.

אך אם יש כאן סמל, הרי הוא סמל לחוסר האחריות של אנשי המחאה/מהפכה. כאשר מכינים את הקרקע וכאשר מקווים שיהיה משוגע שיצית את עצמו, בסוף מגיע המשוגע. האם הוא היה מצית את עצמו אילולא ההפגנה? סביר להניח שלא; הרי מצבו לא היה שפיר במשך שנים, והעובדה היא שהוא בחר להצית את עצמו דווקא בהפגנה הזו.

ועוד: האקלים שעל רקעו הצית עצמו סילמן, הוא אקלים המחאה. הוא האקלים שבו אדם כה משוכנע שהמדינה, ודווקא המדינה, צריכה לדאוג לו, עד כי בסופו של דבר הוא גם יכול להצית עצמו במחאה על כך. הרי זה לא שהמדינה עשקה אותו; להיפך, היא שילמה לו כך וכך תשלומים, אלא שלשיטתו זה לא מספיק. הקרקע שעליו נובטות מחשבות אובדניות כאלה, היא קרקע תרבות ה"מגיע לי": מגיע לי שהמדינה תביא לי כך וכך, ואם היא לא נתנה לי, אין מנוס אלא להתאבד.

[בהערת שוליים, לכל מי שרוצה להפוך את סילמן לקדוש וטהור מעונה, כדאי לקרוא את דברי דבורית שרגל בעניין, וגם כאן.]

וכעת רוקדים הפרשנים והמוחים על הדם. הם אמנם עצובים מאוד על הטרגדיה, אבל חלק מהם נראים מבסוטים שסוף סוף המחאה קיבלה את אור הזרקורים המגיע לה. אם תרצו, ניסיון-התאבדותו של סילמן היה הקרבה הכרחית בדרך לגאולת חייהם של אנשים רבים אחרים. כי כך היא דרך המחשבה של מהפכה: אלימות היא הכרחית להשגת המטרה. ומה לגבי כל אותם קרבנות נוספים, שבעידוד האקלים ההופך את סילמן לסמל, יקפצו גם הם לעשות כמוהו? האם יוכלו אנשי המחאה לרחוץ בניקיון כפיהם ולומר "ידינו לא שפכו את הדם הזה"?

מעיון חטוף בפיד הפייסבוק שלי ובמאמרי הדעה בעיתונות נראה שלחלק מהם, גל נוסף של אלימות כזו יהיה דווקא מאורע משמח. המהפכה מתקדמת! ומה זה משנה על כמה גופות היא דורכת.

כעת היא שעת המבחן של מנהיגי המחאה: האם ייקחו אחריות ויאמרו בגלוי שישראל אינה תוניסיה, שכל אלימות שהיא - גם אלימות עצמית - היא פסולה מכול וכול בתרבות הפוליטית במדינה, או שמא יבחרו בכרטיס המהפכה האלימה, אותה מפלצת הניזונת מדם קרבנותיה, ויעודדו גל חדש של מעשי אלימות ושל הרוגים על קידוש שם המהפכה?

למרבה הצער נראה שהתשובה המסתמנת היא הבחירה בדרך האלימות, שלא תיעצר באלימות עצמית אלא תגלוש חיש מהר לאלימות כלפי מייצגי הממסד - שוטרים, ח"כים, פקידים; כי למה להעניש את הקרבן ולא להעניש את הרשע שהקציב לו רק 2200 ₪ בחודש? במקרה כזה על החברה הישראלית להתנער אחת ולתמיד מהמהפכנים המסוכנים, ועל השב"כ מוטלת החובה לפעול כדי לעצור את גל האלימות עוד בטרם התחיל לצבור תאוצה.

נקווה שלליף, שפיר, קונטס ושות' יהיה האומץ להתגבר על שיכרון הכוח הפתאומי, ולא יבחרו לשלוח אנשים אומללים אל קו האש בעוד הם עצמם יושבים בחפ"קים ממוזגים, אלא ירגיעו את אנשיהם בטרם תצא מפלצת המהפכה לזלול עוד קרבנות אדם ברחובות העיר. 


----
תוספת (17/7): לצערי אכן צצים עוד ועוד משה סילמנים בימים האחרונים. ראשי המחאה, עיתונאים פירומנים, כל מי שקידש את מעשהו של סילמן - התוכלו לרחוץ בבנזין כפיכם ולטעון "ידינו לא שפכו את הדלק הזה"?







כתובת האש הייתה על הקיר.
אירעה שגיאה בגאדג'ט זה