בררררר

"גרשוני מבקש לעסוק בנושאים שונים ("הגיגים ומחשבות על כל מיני נושאים" בלשונו), אך בפועל מדובר בבלוג עם גוון פוליטי מובהק, הנותן ביטוי לקול הדתי – ימני" (ירין כץ, אונלייף)

יום רביעי, 22 במאי 2013

חוק שטרן-סתיו: נא להכיר

"חוק שטרן" לתיקון חוק הרבנות הראשית עבר היום ברוב גדול בקריאה טרומית, אך 9 מתוך 12 חברי הכנסת של הבית היהודי נעדרו מההצבעה, ועוררו את חמת זעמו של האגף הליברלי במפלגה, וליהודים הייתה ששון ושמחה. מה החוק הזה? הגדלת הגוף הבוחר? מינוי נשים? הגדלת משקל נציגי הציבור? מה הסיפור שלו בדיוק? טוב, על מי אני עובד. ברור שהחוק נועד למטרה אחת: למנות רב ראשי "משלנו", וספציפית הרב סתיו. למה הוא נקרא חוק שטרן ולא חוק סתיו? כי חוק פרסונלי זה רע, אבל אם הוא לטובתנו, זה בכלל לא פרסונלי, מה פתאום. זה לתועלת העניין. זה פשוט חוק של ח"כ פשוט מן השורה וחרוץ, הדורש את טובת עמו. (אגב, זה חוק שבעצם נתפר בשביל הרב הראשי האשכנזי. לגבי הרב הספרדי, ייתכן שתוצאה משעשעת שלו תהיה שדווקא אחיו של אריה דרעי יהיה המועמד היחיד הכשיר לתפקיד)

החלטתי לגשת ולבדוק את החוק עצמו: מה הוא בדיוק אומר, ומה הסיפור שלו. הבה נבחן אותו, סעיף אחר סעיף:



1.
בחוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם–1980 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1, בהגדרה "השר", בסופה יבוא "ושר המשפטים".  

בחוק המקורי מדובר על "השר" שאחראי למשל על מינוי רבני ערים, וכן שעמו על הרבנים הראשיים להתייעץ לגבי מינוי 10 רבנים בגוף הבוחר. השר הזה הוגדר במקור כשר הדתות, אחר כך הפך לראש הממשלה, וכעת מבקש שטרן (ממפלגת התנועה, בראשות ציפי לבני), להוסיף סמכות בעניין גם לשר המשפטים (תזכירו לי מי שרת המשפטים היום, ומאיזו מפלגה?). בעצם, אולי כדאי לקרוא חוק שטרן-סתיו-לבני.



2. בסעיף 5 לחוק העיקרי –
(1)       בסעיף קטן (א), במקום פסקה (2) יבוא:

"(2)     הוא מכהן או כיהן 5 שנים כדיין ויש לו כשירות לכהן כרב עיר או שהוא מכהן או כיהן 5 שנים כרב עיר או כרב מועצה מקומית ויש לו כשירות לכהן כדיין.";



זה הסעיף העוסק במי שכשיר להיבחר לרב הראשי. במקור נאמר "הוא מכהן או כיהן כדיין או כרב עיר, או שיש לו כשירות לכהן כדיין או כרב עיר, או שהמועצה קבעה שהוא גדול בתורה". בפועל, כפי שנכתב באתר סרוגים, זהו סעיף תפור שנועד להסיר את מועמדותם של שאר המתמודדים הרלוונטיים. החוק אינו משנה את הקריטריון של "עד גיל 70", שהרי שינוי כזה יהיה חלילה פרסונלי, באשר הוא יאפשר לרב יעקב אריאל להתמודד.



(2)       בסעיף קטן (ב), במקום פסקה (2) יבוא:

"(2)     הוא מכהן או כיהן בישראל לפחות 5 שנים כדיין או כרב עיר או רב מועצה מקומית"."

הסעיף הזה עוסק בכשירים להיות במועצה. במקור היה "הוא מכהן או כיהן בישראל כדיין או כרב עיר, או שיש לו כשירות לכהן כדיין או כרב עיר, או שהמועצה קבעה שהוא גדול בתורה". גם זה כנראה נועד לנקות כל מיני אנשים שאינם מאנ"ש, חלילה (חרדי"ם בלע"ז). בפרט הפסקה האחרונה, שאינה מאפשרת לאנשים גדולים בתורה שאינם במקרה בתפקיד רשמי במדינה לקחת חלק בבחירות.



בסעיף 6 לחוק העיקרי –
(1)       במקום סעיף קטן (א) יבוא:

"(א)    האסיפה הבוחרת תהיה בת 200 חברים, מהם 105 רבנים ו-95 נציגי ציבור"; 


במקור נאמר "האסיפה הבוחרת תהיה של 150 חברים, מהם 80 רבנים ו-70 נציגי ציבור". שטרן גם משנה את היחסים כך שלרבנים יהיה יתרון קטנטן בלבד, וגם מרחיב את הגוף, שיוכל להוסיף אליו עוד "חבר'ה משלנו".




(2)       בסעיף קטן (ב), במקום "פחת מ-80" יבוא "פחת מ-100".

במקור נאמר: "האסיפה הבוחרת רשאית לפעול אף אם פחת מספר חבריה, כל עוד לא פחת מ-80". הסעיף הזה כנראה בא רק להשלים את ההיגיון של ההרחבה מן הסעיף הקודם.



בסעיף 7 לחוק העיקרי –
(1)       בפסקה (3), במקום "2" יבוא "5" ובמקום "משתי המועצות" יבוא "מחמש המועצות".


מדובר על הרכב האסיפה הבוחרת. נאמר בסעיף: "2 רבנים אזוריים אחד מכל אחת משתי המועצות האזוריות הגדולות". 2 המועצות האזוריות הגדולות כיום הן מטה בנימין ומטה יהודה. התיקון מוסיף לתמונה גם עמק חפר, עמק יזרעאל והגלבוע. אני לא יודע אם זה משנה משהו, או שזה תוקן רק כדי להתאים להרחבה של הגוף הבוחר.



(2)       במקום פסקה (4) יבוא:

"(4)     10 רבני מושבים מכל אחד מ-10 המושבים הגדולים שבהם מכהן רב, ו-10 רבני קיבוצים מכל אחד מ-10 הקיבוצים הגדולים שבהם מכהן רב;";

במקור נאמר "8 רבני יישוב מכל אחד מ–8 היישובים הגדולים; "רב יישוב" - רב של מושב, קיבוץ או יישוב אחר שאינו רשות מקומית שנבחר או נתמנה באישור השר". שטרן מגדיל בכוונה את התפקיד של הקיבוצים באופן ניכר, שהרי כידוע הקיבוצים הם "משלנו". מעניין שכאן נעלם המונח "שנתמנה באישור השר". אולי יש קיבוצים שהרב לא נתמנה בהם כך? אינני יודע. שווה בדיקה.




(3)       בפסקה (8), בסופה יבוא "בהיעדר רבנים ראשיים נבחרים, ימונו רבנים אלה על ידי הממשלה, בהתייעצות עם השר;"; 


פסקה 8 המדברת על הרכב הגוף הבוחר, אומר. "10 רבנים שימנו הרבנים הראשיים לישראל, בהתייעצות עם השר ובאישור הממשלה". אני לא יודע מה זה "בהיעדר רבנים ראשיים נבחרים". כנראה הם מנסים להגיע למצב שבו פקעה כהונתם של הרבנים הנוכחיים, ואז לשמחתנו הרבה, אפשר לקחת גם את 10 הרבנים הללו מידיהם של הנציגים החשוכים הקיימים, ולמנות אותם על ידי הממשלה, חביבתנו. כלומר, עוד 10 קולות אוטומטיים לטובת הרב סתיו.



(4)       בסופו יבוא:

"(9)     10 רבנים שימנה השר בהתייעצות עם הרבנים הראשיים ובאישור הממשלה.". 
הופ! עוד 10 רבנים שהשר (כלומר, ראש הממשלה ושרת המשפטים) ממנה. עוד 10 קולות כמעט-אוטומטיים לרב סתיו.

אם נסכם את הרחבת הגוף הבוחר בחלק הרבני שלו, הרי נוספו עוד שלושה רבני מועצות (שלא עמדתי על טיבם), עוד 2 רבני מושבים (כנ"ל), עוד 10 רבני קיבוצים, 10 רבנים שנבחרים על ידי הממשלה, ו-10 רבנים שממנה ציפי לבני. כלומר, לפחות 30 רבנים לטובת הרב סתיו - ועדיין לא הגענו לנציגי הציבור!



בסעיף 8 לחוק העיקרי –
(1)       במקום פסקאות (4)-(6) יבוא: 
"(4)     6 ראשי המועצות הדתיות של הערים הגדולות, ובלבד שיהיו ראשי מועצות נבחרים ולא ממונים;
(5)       2 ראשי המועצות הדתיות של המועצות המקומיות הגדולות, ובלבד שיהיו ראשי מועצות נבחרים ולא ממונים;
(6)       4 שרים שתבחר הממשלה, וביניהם ראש הממשלה ושר המשפטים; ככל הניתן, תיבחרנה נשים כנציגות הממשלה;";

במקור נאמר (בהרכב נבחרי הציבור): "(4) 14 ראשי המועצות הדתיות של הערים הגדולות; (5)  4 ראשי המועצות הדתיות של המועצות המקומיות הגדולות; (6)  2 שרים שתבחר הממשלה". 
לעומת תנופת ההוספה שראינו קודם, פתאום ממעט שטרן את נציגות ראשי המועצות הדתיות מ-14 הערים הגדולות ל-6 בלבד, ומ-4 מועצות דתיות של מועצות הוא יורד ל-2 בלבד, ואף מוסיף טוויסט של "ובלבד שיהיו ראשי מועצות נבחרים ולא ממונים". נראה ברור שהמטרה היא לעקוף נציגים של ש"ס במועצות הדתיות, והסעיף תוכנן כנראה בקפידה רבה.

הסעיף הכי מצחיק הוא כמובן על "4 שרים שתבחר הממשלה" וכו'. מ-2 שרים הגענו ל-4. שוב נכנסה לפה ציפי לבני (הידד!) אבל עוד משהו זה "ככל הניתן, תיבחרנה נשים כנציגות הממשלה". כלומר, יעל גרמן מיש עתיד, לימור לבנת מהליכוד, או סופה לנדבר מישראל ביתנו. שוב, קולות בטוחים לרב סתיו (ואגב, קולות בטוחים נגד מועמדים ציוניים לרב הספרדי כמו הרב אליהו, שהוא כידוע פנאט שיעל גרמן לא תחלום להצביע עבורו).

הלאה. 




(2)       בפסקה (7), במקום "5 חברי הכנסת" יבוא "12 חברי הכנסת" ובסופו יבוא "מתוכם 8 נשים;";

במקור נאמר "(7)  5 חברי הכנסת שתבחר הכנסת או ועדה מוועדותיה שהסמיכה לכך". להוסיף ח"כים, למה לא, ולהוסיף נשים, זה כמובן מצטלם טוב. אגב, 8 נשים מתוך 12 זה אחוז מדהים, בפרט בהתחשב בכך שאחוז הנשים בכנסת קטן בהרבה. 

וכן הלאה:


(3)       במקום פסקה (8) יבוא:

"(8)     12 אנשי ציבור שתמנה הממשלה, מתוכם 8 נשים;";

פסקה 8 היא " 10 אנשי ציבור שימנה השר, בהתייעצות עם הרבנים הראשיים לישראל ובאישור הממשלה." כעת מ-10 גדלנו ל-12, ואין שום צורך בהתייעצות עם הרבנים הראשיים. ושוב, 8 נשים, כי אנחנו מתקדמים וכל זה. למותר לציין שהנשים הללו לא תבואנה מהצד השמרני של המפה (חה חה).

ולבסוף:


(4)       בסופו יבוא:

"(9)     12 נציגות ארגוני נשים  הפועלים בתחומים הנוגעים לתפקידיהם של הרבנים הראשיים, שתמונינה על ידי הממשלה בהתייעצות עם שר המשפטים;

(10)     12 טוענות רבניות או עורכות דין שתמונינה על ידי הממשלה בהתייעצות עם לשכת עורכי הדין, לשכת הטוענים הרבניים ושר המשפטים; בסעיף זה – טוענות רבניות ועורכות דין דווקא."

"ארגוני נשים הפועלים בתחומים הנוגעים לתפקידיהם של הרבנים הראשיים", זה שם מכובס לארגונים הפועלים בדרך כלל נגד הרבנות הראשית, דוגמת קולך או מבוי סתום וכיוצא בהנה. טוב, ברור בעד מי הן יצביעו. גם תוספת הטוענות או עורכות הדין, שוב ברור מאיזה צד של המפה הן יגיעו.

מה עשינו פה? הוספנו 30 נציגים מהגוף הרבני, הגדלנו בצורה מדהימה את משקלה של הכנסת ושל הממשלה, ועוד הוספנו 24 נציגות מבחוץ שכולן כאחת תצבענה לכיוון הנכון. אם נחבר את המספרים בצד של הגוף הבוחר, נקבל 52 קולות אוטומטיים שהוסיף החוק, וזה בלי לקחת בחשבון את ראשי הערים (25), ראשי המועצות המקומיות הגדולות (6) וראשי המועצות האזוריות הגדולות (4). בקיצור, גוף בוחר שהוא חומר ביד היוצר של פוליטיקאים ועסקנים מצד מאוד מאוד מסוים של המפה.

תארו לכם שש"ס הייתה עושה חוק כזה, רק לצד ההפוך, כדי להבטיח את בחירתו של מרן כלשהו האהוב עליהם, ומשנה את הגוף הבוחר כך שהשליטה של ש"ס וחבריהם תהיה מוחלטת. כמובן, כל התקשורת והפייסבוקים היו נזעקים על החוק הפרסונלי המזעזע.

אבל כשזה חוק הרב סתיו? סבבה, למה לא. נשמע הגיוני.

ולסיום, כדי שיהיה לכם קצת צחוק בריא, אביא לפניכם את דברי ההסבר לחוק, או בשמם האחר: כיצד ניתן לנמק חוק פרסונלי בנימוקים חמורי סבר העומדים מעל לזמן ומעל לכל שיקול פוליטי צר, חלילה:



הרבנים הראשיים לישראל נושאים בתפקיד כפול: התפקיד הראשון, הממונה על רבני הערים ושירותי הדת המקומיים, והתפקיד השני, נשיא בית הדין הגדול. לפיכך, ראוי שרב ראשי לישראל יהיה בעל ידע וניסיון הדרושים להתמודדות עם תפקידים מורכבים אלה. לפיכך, מוצע לקבוע שרק מי שרכש ניסיון כדיין ובנוסף, עבר בחינות הסמכה לרב עיר או שרכש ניסיון כרב עיר ועבר בחינות הסמכה לדיינות, יוכל לכהן כרב ראשי לישראל.
חברי מועצת הרבנות הראשית מקבלים החלטות בנושאים מורכבים  ועליהם להיות בעלי ניסיון מעשי בתחום הרבנות או הדיינות. לפיכך, מוצע שרק מי שכיהן כדיין, כרב עיר או רב מועצה מקומית יוכל להיות חבר במועצת הרבנות.
מאז נחקק חוק הרבנות הראשית בשנת 1980 גדלה האוכלוסייה במדינת ישראל באופן ניכר. בשל כך, מוצע להגדיל את מספרם הכולל של חברי האסיפה הבוחרת.
בנוסף, בעבר לא זכו הנשים לכל ייצוג באסיפה הבוחרת וגם כיום מספרן קטן ביותר, כ-2% בלבד, בעוד שחלקן באוכלוסייה הוא כ-50%. מעבר לעקרון היסוד של השוויון המגדרי, קיימת באסיפה הבוחרת בהרכבה הנוכחי אפליה מובנית של נשים, כיוון שלמעלה מ-50% מהאסיפה מורכבת מרבנים, ונשים מודרות באופן גורף מחלק זה באסיפה. בית המשפט העליון חוזר בעקביות על החובה לעשות מאמץ להביא למצב בו יהיה ייצוג הולם לנשים, כשהדבר אינו נוגד את הדין הדתי. כך ראוי לעשות גם במקרה דנן. לפיכך, מוצע לקבוע בחוק הוראות שיבטיחו כי הייצוג המינימלי של נשים לא יפחת מ- 20% מחברי האסיפה הבוחרת. למשל, הממשלה תמנה 12 נציגות של ארגוני נשים, 12 טוענות רבניות או עורכות דין ו-8 נשים מבין 12 אנשי הציבור שימונו; מבין 12 נציגי הכנסת ימונו 8 חברות כנסת.
תיקון נוסף לחוק נדרש לאור העובדה שבעת בחירת הרבנים הראשיים, ייתכן ולא יכהנו בתוקף רבנים ראשיים שנבחרו. לפיכך, מוצע שבמקום בו נדרש מינוי רבנים לוועדה הבוחרת על ידי הרבנים הראשיים ובאותה עת לא יכהנו רבנים ראשיים נבחרים, ימונו הרבנים לוועדה הבוחרת על ידי הממשלה בהתייעצות עם השר. אין זה ראוי שרב שלא נבחר לתפקידו ומונה, כממלא מקום בלבד, לכהן כנשיא מועצת הרבנות הראשית או כנשיא בית הדין למשך תקופה מוגבלת יכריע בזהות האנשים שיקבעו את זהות הרבנים הראשיים למשך עשר שנים.
כמו כן, מוצע שכנציגי ציבור מכוח תפקיד יכהנו רק נציגים מכוח בחירה ולא מכוח מינוי (כך, לדוגמא, לא יוכל לכהן בגוף הבוחר ראש מועצה דתית ממונה שלא נבחר לתפקיד), על מנת לעגן את העיקרון שגלום בחוק לפיו יכהנו באסיפה הבוחרת אנשים המייצגים את הציבור שנזקק לשירותי הרבנות.
כיוון שהרבנות כפופה בו זמנית  למשרד ראש הממשלה (הרבנות הראשית) ולמשרד המשפטים (בכל הנוגע לבתי הדין הרבניים), מוצע לתקן את החוק כך שבכל מקום בו נכתב "השר" המשמעות תהיה ראש הממשלה ושר משפטים.
הצעת החוק מבקשת לקבוע ייצוג הולם גם לרבני מושבים ולרבני קיבוצים, בהיות יישובים אלה מקיימים משקים חקלאיים המעוררים שאלות הלכתיות ייחודיות שיש לרבנים הראשיים ולעמדתם ההלכתית השלכות רבות משמעות לגביהם (דוגמת סוגיית שנת השמיטה ו"היתר המכירה", משק החלב והעבודה בשבת).


אם הצלחתם לקרוא עד כאן בלי להעלות חיוך על פניכם, העם גאה בכם. ובעניין אחר, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים בדיוק מחפש אנשים שמסוגלים לשמור על ארשת פנים רצינית בכל מצב שהוא. אל תשלחו קורות חיים, הם כבר יגיעו אליכם.

23 תגובות:

  1. כל מילה בסלע תמיד אני נהנה לקרוא את דבריך

    השבמחק
  2. חייט מקצועי היה נחשב סמרטוטר ושמעטס-מייקר אם היה ניצב ליד חה"כ שטרן... תודה על ניתוח טוב מאוד של החוק החדש וחשיפת מערומיו, אם נמשיך באנלוגיה מתחום ההלבשה.

    השבמחק
  3. כמו שאמרת חוק מאוד מגמתי אבל בנוסף כמו שאמרת " אבל כשזה חוק הרב סתיו? סבבה, למה לא. נשמע הגיוני."
    הגיעה הזמן שגם דתיים גם חילונים גם גברים גם נשים גם ימנים וגם שמאלנים גם רבנים וגם טוענות רבניות יחליטו ביחד מי יהיה הנציג שלהם בתחום הזה!

    השבמחק
  4. ההבדל בין "חוק שטרן" ל"חוק אריאל" הוא שחוק שטרן מיועד - בין השאר - להבטיח את סיכוייו של מתמודד שסיכוייו לא רעים בלאו הכי. חוק אריאל מיועד, לעומת זאת, לאפשר התמודדות לאדם שכרגע לא יכול להיות בכלל בתמונה.

    השבמחק
    תשובות
    1. בפתיחת הטור הצגת את חוק שטרן כחוק פרסונלי בדיוק כמו חוק אריאל, וכל ההבדל שהוא בא מהצד ה"נכון" של המפה. זו הצגה לא מדויקת של הדברים - כאמור, חוק שטרן משנה את הרכב הגוף הבוחר, שינוי שיש בו אג'נדה בכלל ומיטיב עם מועמד ספציפי בבחירות אלו בפרט. חוק אריאל בא להוסיף מתמודד חדש. חוק אריאל הוא חוק פרסונלי מובהק, וחוק שטרן לא. יש?

      מחק
    2. סליחה, אבל לא הבנתי איך הנימוק הזה משנה במשהו. כך או כך, מדובר בחוק ש"תפור" למידותיו של אדם ספציפי.

      מחק
    3. גם זה לא מדויק. חוק שטרן מנסה לתת יותר השפעה לצד ה"נכון" בבחירת הרבנים הראשיים. הפעם, במקרה, זה הרב סתיו ומחר זה יכול להיות הגרגמ"ל שליט"א (או הגרגמ"לית, גם היא שליט"א). חוק אריאל, לעומת זאת, נועד פשוט להריץ את הרב אריאל ואחרינו המבול.

      מחק
    4. בעניין הזה חוק אריאל דווקא מאוזן יותר, מכיון שהוא נותן למועמדים מבוגרים (ופופולריים) משני צדי המפה להתמודד - לא רק הרב אריאל אלא גם הרב לאו. לעומת זאת חוק סתיו הוא סתם דורסנות של המנצחים הנוכחיים בבחירות.

      מחק
    5. נעשה קצת סדר:

      1. אתה שואל למה חוק אריאל מוצג כחוק פרסונלי וחוק שטרן לא - אז התשובה היא שהפרסונליות של חוק אריאל בוטה הרבה יותר, כי היא לא באה לשפר עמדות במרוץ קיים אלא להמציא מרוץ חדש.

      2. חוצמזה, הפרסונליות בחוק שטרן היא בעצם יותר אג'נדה מאשר פרסונה (אג'נדה של שיתוף ואפילו שיתוף-יתר של נשים, פתיחות/ליברליות/נאורות/רפורמיות או כל תואר אחר שתבחר). במקרה הנוכחי, פרסונה כלשהו משרת את האג'נדה, אך בסופו של דבר מדובר באג'נדה (נכון, בעלי כוח פוליטי נוטים לקדם את האג'נדה שלהם - אפשר גם לקרוא לזה, אם רוצים, דורסנות פוליטית).

      3. יתכן שלעתיד לבוא יוכלו מועמדים מבוגרים ופופולריים להתמודד עם משרת הרב הראשי. כרגע אין אף אחד כזה באופק, וזה לא סוד שגם המקדמים את חוק הרב אריאל לא בונים על זה. המטרה היא הבחירות הקרובות, סה טו.

      מחק
    6. 1. לא הבנתי את החילוק התלמודי הנ"ל.

      2. זה נכון, שזה בא לקדם אג'נדה, והרב סתיו הוא סתם מייצג של האג'נדה. אבל ככה זה בדרך כלל עם חוקים פרסונליים. כמו החוק שנועד להכשיר את ערוץ 7: הוא נועד לקדם אג'נדה, שבמקרה המזוהה היחיד שלה היה ערוץ 7.

      3. הרב לאו, הרב לאו, הרב לאו. הוא פופולרי יותר מהרב אריאל, אגב.

      מחק
    7. 1. אם ביחס הציבורי לשתי הצעות החוק עסקינן (ובזה הרי עסקינן), הרי שחוק שבא לברוא מועמד לרבנות יש מאין מקומם הרבה יותר מחוק שמשפר את סיכוייו של מועמד קיים.

      2-3. בינגו. הרי הדבר האחרון שהעומדים מאחורי חוק רב אריאל רוצים הוא שהרב לאו יבחר. אלא מה? לעזאזל האפשרות הזו. העיקר שהרב אריאל יוכל לרוץ. יוזמי החוק לא מתכוונים לקדם אג'נדה, מדיניות או שיטה פילוסופית - רק מועמד מסוים.

      מחק
    8. ולגבי הכשרת ערוץ 7: זה היה חוק פרסונלי (אם כי ללא פרסונה) פר אקסלנס. דובר על הכשרת ערוץ ספציפי באמצעות תנאים מסוימים. הרי לא כל מי שיענה אי-פעם לתנאים משרת את האג'נדה הפוליטית של יוזמי החוק, אלא שלנגד עיניהם עמד מקרה ספציפי.
      חוק שטרן, לעומת זאת, הוא אג'נדאי - כל מי שיהיה מקובל על ארגוני הנשים, הנאורים והליברלים יהיה טוב גם בהמשך. היום זה במקרה פלוני, מחר אלמוני.

      מחק
    9. לעצם העניין, אני דווקא חושב שההגבלה של גיל 70 אינה לעניין, ואני לא מבין מה הבעיה בהסרה שלה. אני לא מבין למה שהרב אריאל או הרב לאו לא יתמודדו גם הם.

      מחק
    10. אף אני לא רואה פגם - בלשון המעטה - בהסרת מגבלת הגיל. היא עצמה שריד של חקיקה לא-עניינית. הצעת החוק כשלעצמה טובה וראויה.
      כמובן שאין שום סתירה מהותית בין החוקים. גם הרחבת הגוף הבוחר היא חקיקה טובה מצד עצמה.
      הרב אריאל מועמד מתאים עד מאוד, וגם הרב סתיו מועמד מצויין - אמנם, ברור שהוא רץ על כרטיס שונה מאשר הרב אריאל.


      השאלה כאן היא פשוט שאלה של נראות (בשורוק תחת הוא"ו). ובמבחן הנראות, חוק אריאל נכשל וחוק שטרן עובר. על זה נסוב הפוסט ועל זה דיוננו פה.

      מחק
    11. בדיוק הפוך. בנוסף, תיקון מגבלת הגיל היא עניין תקנוני שולי, ואינה בעלת משמעות אידיאולוגית כלל. במקרה של חוק שטרן כמובן יש בעיה חמורה יותר מהעניין הפרסונלי, והיא המהפכה האידיאולוגית שהופכת את הרבנות לפי אלף רבנות מטעם. אם עד היום לא התייחסו ממש ברצינות לרבנות ולרב הראשי, היום יצחקו עליה בפרצוף. (אגב, גם בחירת הרב סתיו - רב שאינו מהשורה הראשונה בכלל - מצטרפת למהלך הזה)

      מחק
    12. אתה פותח עכשיו את הדיון המהותי בין תומכי הרב סתיו לתומכי הרב אריאל. זוהי אכן מחלוקת על דמותה של הרבנות הראשית (או, בעצם, האם יש מקום לשנות את דמותה). זו שאלה משמעותית שנפרדת משאלת החקיקה הפרסונלית כן או לא. היא קשורה רק באופן הבא: האם גם המתנגדים לשינוי דמותה של הרבנות חושבים שהשינוי יהיה בהכרח כל כך גרוע כדי להצדיק את האינטריגות ואת החוק שמדיף ריח פרסונלי.
      לדיון הזה אין לי ענייו להיכנס כרגע. הוא גם לא מעניינו של הפוסט שפורסם. אשמח (באמת!) לקרוא את דיעותיך בעניין בפוסט מנומק.

      מחק
    13. הדילים למיניהם הם גרועים ומבישים, אבל אלו לא ישתנו עם הפיכתו של הגוף החדש לפוליטי עוד יותר.

      אם את שואלת לדעתי האישית, הרי שאני חושב שבכלל ראוי לבטל את הרבנות. אבל זה נושא לדיון אחר.

      מחק
  5. תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.

    השבמחק
  6. לגבי איזה רבנים בקיבוצים נבחרו ללא אישור שר, אולי הכוונה לרב של קבוצת יבנה שקשור לנאמני תו"ע, שם חברי הקיבוץ בחרו בו
    אם היו משנים לרבנים מיישובים השייכים למועצות אולי היו מקבלים גם את כרם ביבנה זה ישוב שהוא גם ישיבה

    השבמחק
  7. אין ספק שפרטים רבים בהצעת החוק נכנסו בכדי לשפר את סיכוייו של הרב סתיו להיבחר. ועם זאת צריך לשים לב לכמה נקודות:
    1. אלעזר שטרן הוא ח"כ חדש במפלגה חדשה לחלוטין (למעט היו"ר שלה). ההתנגדות שלו למבנה הרבנות הנוכחי איננו חדש. קרה המקרה וכהונתו החלה ממש לקראת הבחירות לרבנות הראשית. לעולם לא נדע, אבל מאד ייתכן שגם שנתיים שלוש לפני הבחירות הוא היה מעלה הצעת חוק דומה, מבלי שהיו לפניו מועמדים ספציפיים. אני משער שהסעיפים המחייבים דיין מכהן או רב עיר מכהן שיש לו כשירות גם לתפקיד השני, לא היו נכנסים, אבל אין לי ספק שהוא היה מציע את הגדלת הגוף הבוחר עם השינוי המוצע גם בלי דמות מסויימת שסיכוייה היו משתפרים בעקבות זאת, פשוט כי ברור שהגדלת הגוף במתכונת הזו משפרת את סיכוייו של כל מועמד שמועדף על ידו של שטרן.
    2. לעומת זאת, הרב דרוקמן כיהן כח"כ בזמן שנכנסה תקנת הגבלת הגיל שנועדה לחסום את הרב ישראלי (מכיוון שעסקני המפד"ל חששו מעצמאותו היתירה, והעדיפו את ר' אברום שפירא. אגב, גם הוא כבר עבר אז את השבעים, אבל רישום הגיל שלו לא היה מדויק, ולכן יכלו להציע את מועמדותו). אינני יודע אם הרב דרוקמן תמך בחוק, אבל לא שמענו עד היום על התנגדויות חריפות שלו. בשנת 2002 הציע הרב דרוקמן, שוב כח"כ, תיקונים שונים לחוק הרבנות הראשית. למותר לציין שאז לא הפריעה לו הגבלת הגיל כלל וכלל. רק היום הוא חושב שמדובר בתקנה אבסורדית.
    3. לגבי ההעדפה לנשים בנציגי הציבור: כתבת בסרקסטיות על כך שלמרות שאחוז הנשים בכנסת ובתפקידי ציבור בכלל נמוך, עדיין רוב מוחלט של הנציגים יהיו נשים. אתה צודק כמובן, אבל אתה מתעלם מהעובדה שכל הרבנים הם גברים, כך שגם אם כל נציגי הציבור תהיינה נשים, עדיין יהיה רוב לגברים בוועדה הנ"ל.
    4. אינני יודע על פי איזה קריטריון אתה קובע איזה רב נמצא באיזה שורה (כפי שכתבת באחת התגובות), אבל העובדה שמבין המועמדים הוא היחיד שיש לו גם כושר לדיינות וגם כושר לרבנות עיר (מה שאומר שהוא נבחן בעיון על כל חלקי השולחן ערוך) לא משרתת את המועמדים האחרים (למעט הרב אריאל, שכרגע איננו מועמד).
    5. אני אישית מסכים עם הרב שרלו שתומך בחוק הנ"ל, אבל קורא להעביר אותו רק לאחר הבחירות לרבנות (למרות שאם זה יעבור כעת זה ישפר את סיכוייו של המועמד המועדף גם עליו).

    השבמחק
  8. בעוד 20 שנה תכתבו גראפיטי: גיל רונן צדק.

    השבמחק
  9. בעוד 20 שנה תכתבו גראפיטי: גיל רונן צדק.

    השבמחק