בררררר

"גרשוני מבקש לעסוק בנושאים שונים ("הגיגים ומחשבות על כל מיני נושאים" בלשונו), אך בפועל מדובר בבלוג עם גוון פוליטי מובהק, הנותן ביטוי לקול הדתי – ימני" (ירין כץ, אונלייף)

יום רביעי, 19 ביוני 2013

גרמן, השרה שעולה לנו בבריאות

זוכרים את הפוסט שלי על שערוריית התמ"ל? בעקבות עוד שטות של שרת בריאותנו שנוספה מאז, ביקשוני באתר מידה לכתוב טור על מקצת מעלליה של השרה הטרייה בחודשים הספורים שחלפו מאז נבחרה לתפקידה. היה קשה לי לבחור, אבל הנה מקצת מן המעללים שיעל גרמן, כפי שפורסמו באתר:

מרגע שנכנסה לתפקידה אין רגע דל במשרדה של יעל גרמן, שרת הבריאות החדשה. החלטה רודפת החלטה – תמיד החלטות גדולות, דרמטיות, שיגיעו לכותרות העיתונים; תמיד מדובר בהחלטות פופוליסטיות ומתחנחנות – וכמעט תמיד הן החלטות בעייתיות, בלשון המעטה.

החל מימיה הראשונים במשרד החלה גרמן בשורה של צעדים שמצטלמים נהדר. הראשון מביניהם היה דחיית רכב הב.מ.וו שיועד לה ודרישתה להחליפו ברכב היברידי או חשמלי שהוא "גם זול בקנייה, גם חסכוני בדלק/חשמל וגם פחות מזהם ולכן תורם למניעת מחלות". עד שתאושר בקשתה על-ידי "המנגנון הבלתי-גמיש", מינתה גרמן נהגת צעירה (אישה! הידד!) שתאחז בהגה ה'פריוס' ההיברידית הפרטית שלה.

אולם בהמשך התבשרנו על החלטות קצת יותר מהותיות. כך למשל, הודיעה גרמן כי תשקול להעניק ביטוח רפואי, על חשבון משלם המסים (ואותם אקסטרה-מסים שהעלה חברה לסיעה, השר לפיד), לאנשים שהסתננו בניגוד לחוק אל שטח ישראל. נותר רק לשאול, למה רק לאנשים שהתמזל מזלם והצליחו לחדור באופן בלתי-חוקי לישראל? שמא נעניק ביטוח רפואי גם לחסרי המזל שעדיין לא חדרו לישראל?

החלטה אחרת שעברה בשקט יחסי היא ההחלטה לקנוס את חברות התרופות בשל כך שלא הדפיסו כיתוב ברוסית ובערבית על כל הקופסאות. גרמן זכתה למחיאות כפיים רבות על הקנס הזה, בעיקר מאנשים שלא עצרו לחשוב לרגע שתשלום הקנס צריך להגיע מהיכן שהוא. סביר להניח שיגיע מייקור של כלל התרופות לכלל הצרכנים, כלומר, עוד מס על גבו של הציבור. בראוו, גברת גרמן, בראוו.

עוד מפניניה של גרמן: ביטול היוזמה לחייב תשלום על ביקור רופא. שוב החלטה פופולרית מאוד –  אבל ההיגיון? לא ברור. אם אדם לא חייב על תשלום (ולו קטן) לרופא, אנשים רבים יבואו לרופא בלי שהם באמת צריכים. כתוצאה מכך יגבר העומס על הרופאים, והמשלמים על כך הם כמובן אלה שבאמת נזקקים לטיפול רפואי, שיאלצו לחכות זמן רב יותר לקבלת טיפול. שלא לדבר על העלות הכספית האדירה שיש בפטור הזה, תחת שר אוצר שמביא את הגירעון לשיא חסר תקדים.

אם לא די בכך שגרמן מקבלת החלטות על חשבון משלם המיסים משל היה זה כספה האישי, נוספת לכך שורה של החלטות המהוות התערבות ישירה בחייו האישיים של האזרח ובזכותו לקבל החלטות ביחס לגופו.
כך, למשל, הגיבוי האוטומטי שהעניקה גרמן להחלטה השערורייתית של מנכ"ל משרדה, לאסור על חברות המייצרות תרכובת מזון לתינוקות (תמ"ל) לצאת במבצעי הנחות, שכן הדבר "לא מעודד הנקה" (!). גרמן עוד ניסתה להגן על ההחלטה בדף הפייסבוק שלה, ובדרך הפגינה בקיאות יוצאת דופן בהתנהלות השוק החופשי, כשטענה, בין השאר, כי "המתנות והמבצעים השיווק והפרסום בוודאי אינם מוזילים את המוצר" (!). כבר ביום שלמחרת, אל מול ביקורת ציבורית סוערת, נאלצה גרמן לבטל את ההחלטה, כשהיא מצטדקת "לא הייתי מודעת לכל משמעויות ההנחיה המקצועית שיצאה ממשרדי".

מעניינת במיוחד היא התנהלותה בעניין הקנאביס. מצד אחד טענה גרמן שהוא "סם מסוכן"; מצד שני אמרה שאם הוא גורם להקלת סבל החולים "יש לאשרו ברוחב לב"; ובאותה נשימה הוסיפה שבמצב הקיים "החומר אכן זולג לשוק, ויש חשש רציני כי סביב גידולו יתפתח שוק משני ומאוד רווחי ועמו תופעות בלתי רצויות של עבריינות ואף פשע מאורגן". אין ספק שהניתוח שלה מוצדק באשר לשוק השחור של הקנאביס, אך אם כך לא ברור כיצד איסור הקנאביס מצד אחד ואישור הקנאביס "ברוחב לב" לחולים מצד שני יועיל למצב הקיים; האם היא לא מעודדת את אותו שוק משני? לסטלנים הפתרונים.

וישנה, כמובן, ההחלטה האחרונה מבית מדרשה של גרמן – היוזמה שכל מחדש רישיון נהיגה ייחשב כתורם אברים אלא אם טרח והודיע למשרד הבריאות אחרת. כבוד השרה צפתה כנראה בסרטון TED של דן אריאלי שמסביר מדוע שיעורי תרומות האברים בחלק ממדינות אירופה כה גבוהים לעומת האחרות, ורצה ליישם זאת כמדיניות מוצהרת. דבר אחד היא כנראה שכחה בדרך, והיא האפשרות הקלושה שמדיניות כזו היא לא פחות מבריונות מדינתית שבה המדינה מחליטה שהיא הבעלים של אבריך עד שלא יוכח אחרת.

אווילות אחרת קיימת גם לצד השני - התרומה בכל מקרה מצריכה את אישור המשפחה, וכל עניינו של כרטיס "אדי" הוא להעברת מסר מהתורם המת למשפחתו; כעת יאבד גם הכרטיס המקורי את תפקידו זה, שהרי כל משפחה תוכל להניח, ובצדק, שהמנוח לא הסכים לתרום את אבריו, אלא פשוט לא היה לו כוח לשלוח מכתב רשום למשרד הבריאות.

לדעת גרמן, כך נראה באופן ברור, המדינה אינה אלא אומנת של אזרחיה (ואם אפשר, גם של אזרחי מדינות אחרות): תפקידה הוא לחנך את האזרחים, לאסור עליהם בחוק לעשות דברים שלדעתה (כלומר לדעת פקידיה) עלולים להזיק להם, לקחת מהם כסף למטרות נעלות בעיניה (כלומר בעיני פקידיה), ומכיוון שהאזרחים הם למעשה שלה, גם לקחת את אבריהם לאחר מותם (ואולי קצת לפני כן).

ברוח דבריו של לפיד, "אני ממליץ לריקי כהן להפסיק לעשן", הייתי ממליץ גם לו וגם לגרמן להפסיק לעשן את החומר הנהדר שהם מעשנים, ולהתחיל לתת לציבור קצת קרדיט ואחריות על כספו וגופו שלו.
אירעה שגיאה בגאדג'ט זה