הבה ניכנס לדף הבית של אתר "הארץ". בכותרת-די-ראשית, נאמר כך:
הכותרת מוסרת לנו שכנס רפואי בוטל משום שעמוס עוז כתב הקדשה לברגותי. חד וחלק. מעניין מאוד, לא?
כותרת המשנה כבר מסויגת יותר: ראשית, לא מדובר בכנס רפואי אלא בכנס הוקרה לרופאים (יחי ההבדל הקטן). שנית, נאמר שם שהכנס נדחה, לא בוטל. ובכל מקרה התמונה נראית ברורה לכאורה: הרופא מחה, והכנס נדחה בעקבות זאת.
כעת נלחץ על הקישור, ונעבור לדף הכתבה:
שוב, סכיזופרניה: הכותרת מדברת על ביטול, כותרת המשנה מדברת על דחייה.
ומה אומרת הכתבה עצמה?
הדגשתי את המילה החשובה כאן: לא נאמר בכתבה שהדחייה באה בעקבות המחאה, אלא שהיא באה לאחריה. אלא שלחם חוקם של העיתונאים הוא הכשל הלוגי Post hoc ergo Propter hoc ("לאחר מכן, ולכן משום כך"). בין העיתונאי לקורא יש הבנה שקטה, שלפיו די בדיווח על רצף כרונולוגי של אירועים, כדי לשכנע שמדובר גם ברצף נסיבתי. האם כך הם פני הדברים במקרה דנן? הייתי מצפה שקשר לוגי יוביל לביטול השתתפות עוז בכנס, לא לביטול הכנס עצמו (האם עוז הוא סלע קיומו של הכנס?), או דחייתו תוך השארת עוז כדובר, פשוט במועד מאוחר יותר (אולי כדי לתת לו הזדמנות לבקש את העותק מהספר בחזרה?).
כעת נעבור לחלק החשוב ביותר בכתבה, והוא החלק של התגובה. יש שני סוגים של תגובות לכתבות: תגובות "מורחות" שלא משכנעות אף אחד ("הנהלת חברת פלסטיק-לטף דוחה את הטוענות כאילו חילקה צעצועי נפץ לילדים. במסורת החברה עומדים מצוינות, בטיחות, וגהות גם"), לבין תגובות שנראות משכנעות יותר מכל הכתבה גם יחד, וחשוב מכך: מביאות נתונים שהכתב כלל לא התייחס אליהם. זו העדות הטובה ביותר לכתבה גרועה, ולצערי יש לאחרונה מקרים רבים מדי כאלה, שבהם החלק של התגובה הוא המשכנע ביותר. והנה המקרה הנוכחי:
שובו כעת לכותרת שבה פתחנו, והחליטו בעצמכם אם יש או אין קשר בינה לבין הכתבה, או בינה לבין המציאות.
הכותרת מוסרת לנו שכנס רפואי בוטל משום שעמוס עוז כתב הקדשה לברגותי. חד וחלק. מעניין מאוד, לא?
כותרת המשנה כבר מסויגת יותר: ראשית, לא מדובר בכנס רפואי אלא בכנס הוקרה לרופאים (יחי ההבדל הקטן). שנית, נאמר שם שהכנס נדחה, לא בוטל. ובכל מקרה התמונה נראית ברורה לכאורה: הרופא מחה, והכנס נדחה בעקבות זאת.
כעת נלחץ על הקישור, ונעבור לדף הכתבה:
שוב, סכיזופרניה: הכותרת מדברת על ביטול, כותרת המשנה מדברת על דחייה.
ומה אומרת הכתבה עצמה?
הנהלת בית חולים "אסף הרופא" דחתה כנס רופאים, לאחר שרופא בכיר מחה על הזמנת הסופר וחתן פרס ישראל לספרות, עמוס עוז, להופיע בפני באי הכינוס.
בית החולים תיכנן כנס הוקרה לרופאים מצטיינים, שנבחרו על ידי הסטודנטים לרפואה מאוניברסיטת תל אביב שעוברים הכשרה במחלקות בית החולים. מטרת הטקס, הנערך לראשונה בבית החולים, להוקיר רופאים ועובדים מצטיינים מהסגל המקצועי, לרבות אחיות ועובדי מקצועות בריאות, ולהעניק להם פרסים.
עוז הוזמן לשאת דברים, אולם לאחר מחאה פנימית של בכיר באסף הרופא נגדו - החליטה ההנהלה לדחות את הכנס. הרופא הבכיר הודיע למנהל בית החולים כי אם עוז יופיע בכנס, הוא יעלה לבמה ויפזר את המשתתפים.
הסיבה למחאה - החלטתו של עמוס עוז לשלוח לפני כשבועיים את ספרו "סיפור על אהבה וחושך" בצירוף הקדשה למרוואן ברגותי, מייסד גדודי חללי אל-אקצה. ברגותי יושב בכלא הישראלי לאחר שנידון לחמישה מאסרי עולם ו-40 שנות מאסר, בגלל מעורבותו ברצח ישראלים. עוז, שאף הביע את רצונו להיפגש בקרוב עם ברגותי, כתב לו בהקדשה כי "הסיפור הזה הוא הסיפור שלנו, ואני מקווה שתקרא אותו ותבין אותנו יותר טוב".
הדגשתי את המילה החשובה כאן: לא נאמר בכתבה שהדחייה באה בעקבות המחאה, אלא שהיא באה לאחריה. אלא שלחם חוקם של העיתונאים הוא הכשל הלוגי Post hoc ergo Propter hoc ("לאחר מכן, ולכן משום כך"). בין העיתונאי לקורא יש הבנה שקטה, שלפיו די בדיווח על רצף כרונולוגי של אירועים, כדי לשכנע שמדובר גם ברצף נסיבתי. האם כך הם פני הדברים במקרה דנן? הייתי מצפה שקשר לוגי יוביל לביטול השתתפות עוז בכנס, לא לביטול הכנס עצמו (האם עוז הוא סלע קיומו של הכנס?), או דחייתו תוך השארת עוז כדובר, פשוט במועד מאוחר יותר (אולי כדי לתת לו הזדמנות לבקש את העותק מהספר בחזרה?).
כעת נעבור לחלק החשוב ביותר בכתבה, והוא החלק של התגובה. יש שני סוגים של תגובות לכתבות: תגובות "מורחות" שלא משכנעות אף אחד ("הנהלת חברת פלסטיק-לטף דוחה את הטוענות כאילו חילקה צעצועי נפץ לילדים. במסורת החברה עומדים מצוינות, בטיחות, וגהות גם"), לבין תגובות שנראות משכנעות יותר מכל הכתבה גם יחד, וחשוב מכך: מביאות נתונים שהכתב כלל לא התייחס אליהם. זו העדות הטובה ביותר לכתבה גרועה, ולצערי יש לאחרונה מקרים רבים מדי כאלה, שבהם החלק של התגובה הוא המשכנע ביותר. והנה המקרה הנוכחי:
מנהל אסף הרופא, ד"ר בני דוידזון, הכחיש כי יש קשר בין ההחלטה לדחות את הטקס לבין הזמנתו של עוז. "המרכז הרפואי 'אסף הרופא' החליט לעשות אירוע לכבוד המורים המצטיינים מקרב הסגל האקדמי, כפי שנבחרו וכובדו על ידי אוניברסיטת תל אביב. כחלק מהטקס הוזמן הסופר עמוס עוז לשאת דברים. בקרב חלק מעובדי המרכז הרפואי התעוררה תרעומת על הופעה זו, על רקע מעשה שעשה הסופר לאחרונה. בטרם היה ספק בידינו לדון במצב, נוצרה בעיה טכנית ביכולת חלק מן ההנהלה להיות נוכחת בטקס. כדי למנוע פגיעה במורים המצטיינים הוחלט לדחות את מועד הטקס לתאריך שיתאים לכולם. למרות הרושם שאולי נוצר, אין קשר בין מעשי הסופר והתרעומת שעוררו, לבין דחיית הטקס".ובכן, פוסט הוק אינו אומר שפרופטר הוק. כמו שאמרתי, אין היגיון רב בדחיית טקס בעקבות מחאה על השתתפות אדם מסוים, ולכן דבריו של מנהל בית החולים מסתברים והגיוניים: הייתה מחאה, הייתה דחייה, אבל מי אמר שיש קשר בין השניים?
שובו כעת לכותרת שבה פתחנו, והחליטו בעצמכם אם יש או אין קשר בינה לבין הכתבה, או בינה לבין המציאות.
אני חולק עלייך. ניכר שהדחייה של האירוע נבעה מהמחאה על הזמנתו של עוז. העובדה הזו לא נסתרת ע"י הדובר מטעם ביה"ח. המטרה היא להוריד אש ולהזמין את עוז עוז עוד פעם כשיישכח סיפור ברגותי. ניכר שיש קשר בין הדברים.
השבמחק