בררררר

"גרשוני מבקש לעסוק בנושאים שונים ("הגיגים ומחשבות על כל מיני נושאים" בלשונו), אך בפועל מדובר בבלוג עם גוון פוליטי מובהק, הנותן ביטוי לקול הדתי – ימני" (ירין כץ, אונלייף)

יום חמישי, 21 באפריל 2011

אנגליזית יפה שפה


קיבלתי במייל כמה חרוזים מפרי עטו של אבשלום קור, אחרון הטהרנים של ימינו, האיש שמזדעזע כשהוא שומע רב שאומר "אחלה" או "אוקיי". החרוזים מבכים את היותנו מדברים בשפות נכר (לחצו על הלינק שהבאתי. זה דווקא נחמד), וכפי שדיווח לי אביעד שטיר הם הופיעו במקור בספר "לצון נופל על לצון" ושודרגו מאז בשמות עדכניים יותר.

מכל מקום, שירבטתי משהו בתגובה. הנה כך (קצת שיפצתי את זה עכשיו):


אוי ויי זמיר ודא עקא,
איזו צרה ואיזו מצוקה
שלשונות עמים זרים מתגלגלות בפינו
ואולי כדאי את כולן לגזור מלשוננו
לא עוד נהלך בפרדס, או ניטול אתרוג
בחלונינו לא יעלה וילון, ובנול אותו לא נארוג

מן המקרא נמחק את המילה: מילה
(אכן מן הארמית הגיעה לה)
גם בכתב לא נכתוב ואף לא באיגרות
הרי גם האכדית בכלל השפות הזרות

לחידוש הסנהדרין לא נתפלל,
ולהבדיל גם את האקדמיה נבטל
אף אוויר לא נשאף
הרי גם לשון יוון עלתה בכף

אסדה, ספינה, מלח,
עברית שפה יפה, אלה - למה לך?

שומרית, אכדית ואוגריתית, לשונות פרס וארם
מאלה לקח המקרא והשגירם
הוסיפו חז"ל מן הארמית כפליים
ולשון יוון ורומי נטלו מנה אחת אפיים
אף הערבית לא טמנה ידה בצלחת
ודרך הגאונים והראשונים נכנסה בנחת

ומדוע זה נלין על כמה מילים מלשון אמריקה ואנגליה
ומעט מלשונות צרפת, רוסיה וגרמניה?
כי זה חדש, ומן התורה הוא אסור?
נניף נא את האומר, ויותר האיסור!



עדכון: הנה החרוזים המקוריים מתוך ספרו של קור "לצונו של אדם - כבודו", שסרק ושלח לי בטובו אביעד שטיר. תיהנו!


אירעה שגיאה בגאדג'ט זה