בררררר

"גרשוני מבקש לעסוק בנושאים שונים ("הגיגים ומחשבות על כל מיני נושאים" בלשונו), אך בפועל מדובר בבלוג עם גוון פוליטי מובהק, הנותן ביטוי לקול הדתי – ימני" (ירין כץ, אונלייף)

יום שישי, 5 באוגוסט 2011

שעת סיפור, או: מישהו הרי היה צריך לעשות מחווה לדירה להשכיר


מקור: ויקיפדיה. שימוש הוגן וזה
בעמק יפה בין כרמים ושדות
עומד מגדל בן חמש קומות
ומי גר במגדל? אף אחד
כי לפני שבועיים בא מר טייקון
קנה את המגדל וסילק את יושביו

הלכו דרי המגדל
התיישבו להם במאהל
ותלו שלט בקיר –
"אין לנו כסף לדירה להשכיר"

והנה בשבילים, בדרכים, בכבישים
אל המאהל באים מוחים חדשים

ראשונה באה חברת כנסת כבודה
בראש ועדה לדיור היא עמדה
באים מכל האוהלים המוחים,
עומדים סביבה, מזעימים לה פנים
"גברת, את מהימין, ממפלגת השלטון
אנחנו יודעים מי את, קראנו בעיתון!"
נעלבה חברת הכנסת והלכה לה.

הלכה חברת הכנסת, בא אדון חרדון
כולו לבוש שחורים, לעזור בנדון
באים מכל האוהלים המוחים
עומדים סביבו, מזעימים לו פנים
"רק לך הם בונים ובונים כל הזמן
ומתחת לשולחן נותנים לך מזומן!"
"אם משלמים לי כה הרבה, איך אני גר
בדירת שני חדרים עם ילדים תרי עשר?"
נעלב אדון חרדון, והלך לו.

הלך אדון חרדון, בא מתנחל עם פתרון
"בואו נבנה עכשיו ברחבי השומרון!"
באים מכל האוהלים המוחים,
עומדים סביבו, מזעימים לו פנים
"אתה הטפיל שעושק את דמנו,
לך לך מהר פן יחרה אפנו!"
נעלב המתנחל, והלך לו.

הלך המתנחל, באה סימונה מדימונה
באים מכל האוהלים המוחים
עומדים סביבה, מסבירים לה פנים
"שבי אתנו סימונה במאהל, נעשן נרגילה בצוותא"
"מה לשבת אתכם, יש לי בבית עשרה ילדים וגם סבתא"
נעלבו יושבי האוהלים, וסימונה הלכה לה.

הלכה סימונה, באה רינה הכתבת
ואִתה יוסי הצלם ועירית המתנדבת
וגם עידו התחקירן ויאיר הפובליציסט
וגם שלום הפרשן, שתמיד היה סוציאליסט
עם מאתיים מיקרופונים ושלוש מאות מצלמות
ואלף כותרות ענקיות ואדומות

ובאו גם שלמה הזמר וריטה הזמרת
וגם אביב, שצורח שיש לו ארץ אחרת
הלכו ונתנו אחלה הופעה
כולם הגיעו, וקצת שכחו על מה בדיוק המחאה

אבל בסוף הממשלה נפלה והעם ניצח
וראש הממשלה החדש העלה מסים על מר טייקון הקרח
ופינה את כל ההתנחלויות וביטל את כל הקצבאות
וכולם היו מבסוטים עד הגג לפחות

ועם כל האוהלים של הקרן החדשה
היה מה לעשות: כך בתוך חורשה
הושיבו בהם את כל המתנחלים והחרדים
וככה לחבר'ה הטובים הייתה דירה עם נוף מדאים

ומר טייקון?
סגר את מפעליו ונסע מכאן, אולי קצת נבהל
גם המפעל של סימונה נסגר, אז גם היא הצטרפה למאהל
המגדל ספג פגיעת גראד, אז יושביו ברחו ממנו שוב
וחזרו אל המאהל, כי לגור איפשהו זה חשוב

כך בעמק יפה בין אורות וצללים
עומד מאהל בן אלפי אוהלים
ובמאהל גרים עד היום
שכנים טובים חיי שלום

(עד המלחמה הבאה)

12 תגובות:

  1. חריזה צולעת

    השבמחק
  2. הגרסה החרדית:
    http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=2419358&forum_id=771

    השבמחק
  3. גרסת המתנחלים
    http://www.nrg.co.il/online/11/ART/830/341.html

    השבמחק
  4. שאלת תם: בעל מפעל שלא מרוצה מהתנאים בארץ - האם הוא בהכרח יסגור את המפעל, או שמא הוא ינסה למכור אותו - כדי להפסיד כמה שפחות. ואם כן, למה שסימונה תצטרך ללכת למאהל?

    השבמחק
  5. עקרונית אני לא מאמין בסוציאליזם, אבל במקרה של מפעל מרוויח שבעליו סוגר אותו בגלל שהעלו את המס על ה*רווחים* שלו...

    אולי יש למדינה מקום להיכנס לנעליו?... (וכדי לא לעודד אנשים למכור את עסקיהם אז או להקים מפעל אחר או לקנות במחיר נמוך מספיק שיתן לבעלים משהו אבל עדיין לא יהיה משתלם...)

    השבמחק
  6. ניסינו את הרעיון הזה עם מפא"י (וכמובן ברוסיה). המדינה, כל מדינה, גרועה בניהול מפעלים. אין לה בעיה להחזיק גם מפעלים כושלים, ולכן בעצם אין לה מניע של ממש להפוך מפעלים לרווחיים, וכל מה שמעניין אותה זה לתת תעסוקה לאנשים. התוצאה היא שאנשים לא יתאמצו להפוך את המפעל לרווחי, והאבטליה הסמויה תשרור ברמה).

    השבמחק
  7. ברוסיה הבעיה הייתה אחרת. דווקא ברמת המיקרו הם הצליחו (או שלא הייתה להם הזדמנות להיכשל), הביצוע של המאקרו לעומת זאת היה קטסטרופלי. הביורקרטיה חנקה את הכל (ומשום מה משרד אחד היה ממונה על ייצור, משרד אחר על צריכה, והם לא דיברו ביניהם)...

    בכל מקרה אתה אמנם צודק אבל אני לא מבין מדוע לא ניתן לשנות פרדיגמה. למה לא לעשות את זה יותר דומה לעולם האמיתי וכמו כל משקיע- המדינה תקצה סכום מסוים וסופי להשקעה, תבחר דריקטוריון (אולי להפוך את החברה לציבורית ולבחור דריקטוריון בצורה כזו), ייבחר מנכ"ל וזהו. בלי הלוואות מהמדינה כמו לחח"י ובלי השפעות מצידה.
    נדמה לי שבנק הדואר עובד בצורה כזו (ז"א ללא תמיכה ממשלתית), ואני חייב לומר שאני לקוח מרוצה. מאוד.


    אם ייכשל המיזם- חבל מאוד, צריך אולי להוסיף מנגנונים למנוע כשלים. אבל בסופו של דבר ככה צריך להיות...
    זה יותר בסגנון של החממות הטכנולוגיות...

    ומפא"י זה עידן אחר ואידיאולוגיה אחרת...

    השבמחק
  8. תוספת-
    כמה מיזמים בטוח יכשלו, אבל כמה גם יכולים להצליח.

    השבמחק
  9. כמו שאמרתי, ההבדל הוא מהותי. שינוי קוסמטי כזה או אחר לא ישנה את המהות. שוק חופשי מבוסס על האינטרסים של אנשים להרוויח, והתיעול של זה כך שבסופו של דבר כמה שיותר אנשים ירוויחו. ניהול ממשלתי "מלמעלה" לא פועל כך - האינטרסים שלו שונים לגמרי - ולכן הוא תמיד פתח לעצלות ולשחיתות.

    השבמחק
  10. רגע, המטרה של המיזם הוא להיות בר קיימא.
    זה לא שינוי קוסמטי, המטרה היא לנתק את החברה מהממשלה. הממשלה היא בסך הכל אנג'ל ראשוני.
    זה כמו שלא כל טייקון מתעסק בניהול כל עסק אצלו.
    יש מועצת מנהלים ומנכ"ל והם צריכים לקבל תמריצים בהתאם להצלחת העסק.


    אפשר אולי להפוך את החברה לציבורית, ולתת לציבור את רוב השליטה...

    השבמחק