 |
| יש שחור ויש שחור. מצאו את ההבדלים |
אך לפני ימים לא רבים רעשה הארץ סביב הפגנת חרדים עם טלאי צהוב. זילות השואה! זעקו הזועקים.
זמן לא רב אחר כך, הפגינו אתיופים עם טלאי צהוב. שקט, דממה. חפשו ידיעות על האתיופים עם הטלאי הצהוב. איחלתי לחיילים בהצלחה.
אך לפני שבועות ספורים רעשה הארץ סביב כתובות "תג מחיר" נגד ערבים. כותרות ראשיות, טורים מתלהמים, מה לא (מה לא? לא הודאה בטעות).
שבועות לא רבים אחרי כן, כאשר רוססו כתובות "תג מחיר אתיופי", שוב נדחק הנושא, ואין פוצה פה ומצפצף.
אך לפני ימים ספורים רעשה הארץ סביב סירוב להשכיר דירות לאתיופים. גזענות! זעקו הזועקים.
היום התבטא ראש עיריית נתיבות ואמר "חרדים לא יגורו בשכונה החדשה בעיר". האם הדבר יגרור זעזוע וקריאות לפטרו? כן, בטח.
ככה זה, יש שחורים טובים ויש שחורים רעים. לא הכול שחור-שחור בחיים.
תוספת: ראו גם את טורו השירי של צור ארליך.
-----
נ"ב: אפשר לדבר גם על הפגנת ילדים אצל מתנחלים ו"שחורים"-חרדים (אסור! יצחק קדמן!) לעומת הפגנת ילדים אצל מחאת העגלות ו"שחורים"-מבקשי עבודה (מצוה מן המובחר), ועוד כהנה וכהנא. מוזמנים להוסיף בתגובות, או להסביר באופן מלומד מדוע באמת תמיד החרדימתנחלים רשעים והאתיופימסודנים מסכנים וצודקים.
אני אנסה.
השבמחקהחרדים ו'תג מחיר' חיים כאידיאולגיה על חשבוננו.
ולאחר מכן יורקים לבאר ממנה הם שותים.
האתיופים לא. הם נמצאים במצב קשה אל אף שהם הולכים לצבא והולכים לעבוד.
חברי 'תג מחיר' משתמשים בשילטון המדינה ובצבא כדי שישמור עליהם מפני הערבים ביו"ש ואז משמיצים ופוגעים בצה"ל ובמדינה. אם באפן ישיר, ואם ע"י פשעי שינאה בערבים.
מקווה שעזרתי ולו במקצת להבהיר את הדברים.
דווקא להיפך: העדה החרדית, שארגנה את מופע השואה, באופן אידיאולוגי אינה ניזונית מתקציבים ממשלתיים. לעומת זאת, האתיופים דווקא נהנים מתקציבים שמנים מאוד (לא אמרתי שהם לא מגיעים להם), ומקבלים קדימות כמעט בכל דבר, כולל גם מלגות לימודים נדיבות, ועוד כהנה וכהנה (שוב, לא אמרתי שלא מגיע להם).
השבמחקמכל מקום, הנקודה היא אחרת: הזעקה הייתה נגד *עצם השימוש* בסמלי שואה, בילדים, בגרפיטי וכולי. לפיכך, היא אמורה להיות אחידה, בלי קשר לשאלה אם אתה תומך בעמדה הזו או מתנגד לה.
אם יש איסור על אפליה במגורים כלפי ציבורים מסוימים - ערבים או אתיופים, אותו איסור צריך להיות גם על אפליה כלפי ציבורים אחרים - חרדים או מתנחלים.
למגיב: כלומר, במילים אחרות, הכל עניין של כוח, ואם לא הגעת לעמדה בכירה או בכירה-לכאורה (כלומר בכירה בעיני בעלי הטורים הנכונים), אז מותר לך הכל ואתה משוחרר ממגבלות האתיקה. אבל כשלעצמם המעשים לא טובים או רעים, זה סתם נקבע לפי הטרנדיות של מחולליהם.
השבמחקאני אנסה גם.
השבמחקהטלאי הצהוב של החרדים היה מקומם בגלל ההתקרבנות שבו. חייזר שהיה נוחת כאן היה באמת מזדעזע מהסיפור שהם סיפרו, כאילו מפלים אותם רק בגלל שהם לבושים שונה ושומרי מצוות. אבל אנחנו לא חייזרים, ודי מעצבן כשמנסים להיתמם ולהסית את האש.הפגנת החרדים באה בעקבות מחאה מוצדקת מאד נגדם.וזעקת הקיפוח צרמה במיוחד על הרקע הזה.
האתיופים, לעומתם, לא עשו שום דבר רע. המחאה שלהם באה באמת בעקבות תחושת אפליה, לא רגע אחרי שחשפו פרצוף מאד מכוער שלהם. האתיופים כחברה לא ניסו להשליט אידיאולוגיה לא קבילה על המרחב הציבורי.
וכיוון שאני מכירה את יכולת ההתמדה שלך, הלל, בוא נסכם מראש שאני כבר אסביר לעצמי למה אתיופים וחרדים זה בול אותו דבר. ושנינו נדע בלב שזה לא נכון.
שימוש בטלאי הוא פסול נקודה. ומעשים רעים צריך לגנות ולא משנה מי עשה אותם. אבל השקעת-יתר בלנסות להוכיח למה כולם גזענים ושונאים חרדים תרחיק אותנו מהדיון האמיתי שהתחיל סוף סוף להתנהל פה, ובעיני הוא מאד חיובי. החברה החרדית תיאלץ להפנים שהרחוב הציבורי לא מעוניין להכפיף עצמו לתנאים שהם המציאו בשם ההלכה. המיעוט המגונה לא תמיד מקופח אוטומטית. לפעמים פשוט צעקו עליו כי הגיע לו. מותר לומר גם את זה.
אמרת: "המחאה שלהם באה באמת בעקבות תחושת אפליה". האם לחרדים לא הייתה תחושת אפליה? הם לא הרגישו נרדפים?
השבמחקהעניין הוא שאת אומרת "שימוש בטלאי הוא פסול נקודה", אבל אף אחד לא טרח להזכיר את זה במקרה של האתיופים.
אלא מה - התשובה היא פשוטה. זה כלי נשק. כשיוצאים נגד האויבים (החרדים/מתנחלים/ימנים), משתמשים בכל הבא ליד: הם עם טלאי צהוב, הם משתמשים בילדים, הם והם והם והם. כשמדובר על מישהו "משלנו", מצניעים את כלי הנשק. סולחים ומוותרים.
בקיצור, זו דו-פרצופיות. אם את רוצה לטעון נגד החרדים: בבקשה, טעני נגדם עניינית. אל תתחילי להעמיס כל מה שאת לא רוצה להעמיס כלפי אלה שאת מזדהה איתם יותר.
כשדורשים ממך להפסיק לעשות משהו שאין לך זכות לעשות, זו לא אפליה. כיוון שהפגנת החרדים טענה שזו כן, היתה לי אליהם הפעם אפס סימפטיה.וכן, עיצבן אותי שהם משתמשים בטלאי בשביל המניפולציה הזו.
השבמחקכיוון שפנית אלי בגוף ראשון, אני מבקשת לציין שאני אכן טוענת נגד החרדים עניינית, ואישית דווקא כן הזכרתי שגם השימוש של האתיופים בטלאי היה פסול.
והנה משהו אישי שהוא לא טיעון לכלום: האתיופים הם לא נכדים של ניצולי שואה. הם משתמשים בטלאי בתור סמל נרכש. בגלל זה אצל החרדים זה זעזע אותי יותר.
החרדים טענו נגד ההכללה שיוצאת נגדם, וגם נגד הכפייה התרבותית והפלישה לתוככי ביתם. מכל מקום את שוב נכנסת לטיעונים הללו, שאינם מעניינים כרגע. השאלה אם אדם צודק או לא צודק לכאורה אינה רלוונטית לעצם ה"איסור המוחלט" לעשות שימוש בסמלי שואה. וככה התייחסו לזה כל הכותבים. הם לא אמרו "הם טועים ולכן אסור להם לעשות שימוש בסמלי שואה", פשוט משום שזה טיעון שאינו מתקבל על הדעת. אמצעים פסולים הם אמצעים פסולים, בלי קשר למטרה. כמובן, כך רק בתאוריה.
השבמחקועוד משהו. אמרת: "האתיופים הם לא נכדים של ניצולי שואה. הם משתמשים בטלאי בתור סמל נרכש. בגלל זה אצל החרדים זה זעזע אותי יותר".
כמובן, הטיעון היה יכול בקלות ללכת בכיוון ההפוך: אילו החרדים לא היו נכדים של ניצולי שואה והאתיופים כן, היית אומרת: מה החרדים האלה מנכסים דבר שהם בכלל לא עברו? עושים שימוש ציני בזיכרון שכלל אינו שלהם? ואילו לגבי האתיופים היית אומרת: ודאי, להם מותר, משום שהם עברו את זה וזה מזכיר להם את זה, ומי אתה שתגיד להם איך להרגיש?
רואה כמה מתעתעים הטיעונים האלה יכולים להיות? העיקר שהם תמיד ייפלו על הצד שנוח לך אידיאולוגית.
הכל עובר עליך. הטיעונים שאתה מפנה נגדי מניחים מראש שאני נגד חרדים ובעד אתיופים. נוח לך אידאולוגית לייחס לי שנאת חרדים, כי חשבתי שהם טועים נקודתית. למה בעצם? אני מחזיקה מעצמי אדם יותר מורכב מזה.
השבמחקומצטערת, אבל אתה טועה. יש בעיני הבדל גדול בין מי שמאמץ סמל בלי לרדת לעומקו (כלומר למעשה מאמץ את גלגול הסמל ככלי למחאה) לבין מי שמוכר את סבתא שלו, פשוטו כמשמעו. נכון שתיאורטית אפשר להרגיש הפוך, אבל מקורביי מדווחים שאני לא. זה מאד קוהרנטי, המציאות הישראלית סיפקה לי הזדמנויות לבחון את התיאוריה. נשבר לי הלב לראות תמונות מההתנתקות. ועדיין ללשים על הילדים טלאי היה בעיני מעשה שגוי ופסול.
אם אתה מתעקש לדבר רק על הטלאי - אתה צודק. זה לא יפה ולא מנומס ולכולם אסור באותה מידה. אבל אתה לא יכול לדרוש מאנשים להיפגע אמוציונאלית מהכל באותה צורה, בשם הצדק. ומה לעשות שהחרדים הפעם הצליחו לקומם יותר. לא כי הם השחורים הרעים, אלא כי עובדתית ההפגנה שלהם היתה הפעם מקוממת. למה? ע"ע תגובות למעלה. אז הפייסבוק לא סער על האתיופים, טוויטר לא צייץ ומאזיני רדיו לא רשפו. הלל כן התעצבן אז הוא כתב על זה בבלוג שלו. העובדה היא שאתה יודע שהיה טלאי, כנראה זה כן דווח.
אני לא מדבר על "להיפגע אמוציונלית", אני מדבר על התלהמות כללית בכלי התקשורת ובכלל.
השבמחקאגב לגבי העלמת הטלאי הצהוב האתיופי, כתב על זה צור ארליך שיר נאה במקוראשון השבת.
תהום סמנטית פעורה בין עלבון להלהמות.
השבמחקהשיר של צור ברשת?
לצערי לא.
השבמחקעכשיו כן. ראי בגוף הפוסט.
מחקהרי זה כה פשוט. שנאת החרדים נובעת מאנטישמיות, והטלאי הצהוב רק מזכיר לחילונים מה שהם מתאמצים להדחיק. אצל אתיופים זה סתם קטע. כולם מבינים שאין לזה קשר, וזה לא פורט על רגשי אשם חבויים של איש.
השבמחקאצל מתנחלים זה עוד יותר פשוט. הם האויב המכוער. כל דבר שהם עושים הוא הכי נורא בעולם. זה לא משנה אם הם לובשים סנדלי שורש, שזה זוועה, או אם הם עושים תג מחיר. (לכן, אגב, להרבה מתנחלים כבר לא מזיז בגרוש מה אומרים עליהם)