משהו שעלה על דעתי בעת קריאת המגילה. מוקדש לבתי השלישית, כרמל דבורה, שנולדה בערב פורים, י"ג באדר השנה, ובכך אני בדרך הנכונה להיות ההפך מהמן הרשע, שלו היו עשרה בנים זכרים, ובעיקר מוקדש לביגול רעייתי שתחי' שליט"א אמן אמן, שהתעקשה בלידה מול הרופאים ויכלה להם, וסיפורה יסופר בפעם אחרת ובמקום אחר.
 |
| כרמל דבורה החמודה |
אז ככה:
"ורבים
מעמי הארץ מתיהדים", נאמר כשידם על היהודים הייתה על העליונה. לכאורה, לא
הייתה סיבה של ממש להתייהד, שהרי היהודים הרגו רק באויביהם ולא בכל גוי,
ואף על פי כן, רבים מעמי הארץ מתייהדים.
מה קרה כשגזירת מוות ריחפה על
היהודים? תגובה טבעית הייתה צריכה להיות "ורבים מהיהודים מתגַיְיִים", לא?
אם הורגים מישהו כי הוא יהודי, אך טבעי הוא להסוות את יהדותך. אך לא כך
היה, אלא "שק ואפר יוצע לרבים", והשק והאפר הפכו ממש למין טלאי צהוב המסמן
מראש כל יהודי.
אם תרצו, זו סיבה טובה דיה, מדוע היהודים היו ראויים לישועה, והייתה להם אורה ושמחה וששון ויקר. כן תהיה לנו וכו' וכו'.
מזל טוב, רבנו! לך ולכל הגרשונים והגרשונות. שתזכו שילדת תענית אסתר שלכם תהיה ילדת פורים. הנה, למרות כל המפריד בינינו - 10 קילומטרים במפת הארץ, 10 מילימטרים במפה הפוליטית, גוש שלם בפקולטה למדעי הרוח - יש לנו משהו משותף: שלוש בנות.
השבמחקתודה על הברכות, ידיד נפשי (נפשי דייקא, כי רק נפשותינו נפגשו עד כה).
מחק