בררררר

"גרשוני מבקש לעסוק בנושאים שונים ("הגיגים ומחשבות על כל מיני נושאים" בלשונו), אך בפועל מדובר בבלוג עם גוון פוליטי מובהק, הנותן ביטוי לקול הדתי – ימני" (ירין כץ, אונלייף)

יום ראשון, 22 ביולי 2012

הכה במתנחלים והצל את ישראל? משהו על "מדינת הרווחה" שמעבר לקו הירוק


מדי פעם צצה ועולה הטענה הישנה על גן העדן של ההתנחלויות. ממש כקריקטורה שטירמרית ישנה על היהודים העושקים את כספם של הארים הטובים, חוזרת הטענה הנושנה על המתנחלים השמנים והמפוטמים המוצצים את דם תקציב הרווחה של האנשים הטובים היושבים בעבר השני של הקו הירוק. הכה במתנחלים והצל את ישראל, פשוט כך.

לאחרונה הצטרף לגל הזה גם גלעד פדבה, שהתהדרותו בתואר ד"ר לא עושה כבוד לתואר הזה. פדבה מסתמך על "תחקיר" שפרסם לאחרונה כלכליסט, ובו מתברר שמועצות אזוריות ביו"ש מקבלות בממוצע אחוז גבוה יותר של תקציב לנפש מאשר מועצות אחרות. עיינתי בתחקיר ובטבלה שצורפה אליו. גבוה ברשימה נמצאות גם המועצות מעלה יוסף, שער הנגב, אשכול, שדות נגב, חבל אילות, שפיר וחורפיש; כולן בתוככי הקו הירוק - שמא הכסף צריך לבוא מהן? ובכלל, מה הסיבה לאותה "אפליה גדולה" כפי שכינה אותה כלכליסט?
 
מי שיעיין היטב בתחקיר כלכליסט ימצא את התשובה, אמנם מוצנעת, אבל קיימת: "יישובי יהודה ושומרון זוכים לתקציבי יתר בשל ההרכב הדמוגרפי והגיאוגרפי שלהם. הם מרוחקים זה מזה, בעלי צרכים ביטחוניים מורכבים, וחיים בהם ילדים רבים וכן שיעור גבוה של עולים. כל אלה מעניקים להם עדיפות בתקציבים ממשלתיים ובעיקר בתקציבי משרד החינוך, הפנים והרווחה", כך כותב כלכליסט עצמו, באמירה שהיה די בה כדי לגנוז את ה"תחקיר המרעיש" כולו.
 
הנה דוגמה ל"עושק" בתקציב: המועצות האזוריות בעוטף עזה קיבלו מקופת המדינה מאות מיליוני שקלים לצורך מיגון גני ילדים. מה המסקנה - שעלינו לפנות את תושבינו גם משם, או שמא שההתנתקות שגרמה לאותו צורך במיגון הייתה לא רק אסון ביטחוני אלא גם אסון כלכלי?

פדבה מביא גם את עניין התקציבים למעונות היום של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה (לא "והתיירות" כמו שכותב פדבה, וחושף את הבנתו הגדולה אפילו בדבר שולי כמו פיענוח ראשי תיבות של משרד ממשלתי), וטוען ש-25% מהתקציב הלך להתנחלויות. פדבה לא מביא שום סימוכין לדבריו, אבל נניח שהוא צודק. התוכל להזכיר לי, כבוד הדוקטור, מיהו שר התמ"ת? האם הוא מתנחל עם עוזי ודובון, או שמא שלום שמחון, ממפלגת העצמאות (לשעבר העבודה)? איך זה ששר-שמאל כמוהו, שיו"ר המפלגה שלו עושה הכול כדי לסכל הרחבות בנייה ביו"ש, מחלק תקציבים ביד נדיבה כל כך? התשובה היא כנראה שהתקציבים חולקו לפי צורך אמיתי, ולפי קריטריונים קבועים: לא בדקתי, אבל אני מניח שלאזורי עדיפות לאומית א', כמו יישובי יו"ש (שנמצאים בחזית האש, פריפריה למופת) יש עדיפות בקבלת תקציבים כאלה, ואם נוסיף את העובדה הפשוטה שבהתנחלויות יש הרבה יותר ילדים למשפחה מאשר בשאר הארץ, נקבל את התשובה.

המצחיק הוא שכוללים ב"עלות הכיבוש" את גדר הביטחון, שעלתה מיליארדים רבים, בעוד שכזכור המתנחלים התנגדו לה, שכן היא נועדה בכלל לייצב קו גבול לצורך הסכם עתידי, ולהשאיר את ההתנחלויות מאחוריה, וכך להפלות בין דם לדם. ובעוד שפדבה מדבר על מאבק המתנחלים שלפחות חלק מהם יזכו בהגנה של הגדר, הוא שוכח שחלק גדול מעלות הגדר היא ההזזה החוזרת ונשנית שלה עקב עתירות ארגוני השמאל, מה שגורם לא רק לסיכון ביטחוני אלא לעוד ועוד עלויות רבות. אפרופו עלויות, גם הפינוי היקר של גבעת האולפנה נובע ישירות מעתירות ארגוני השמאל, כאשר לאחר שיתבצע הפינוי היקר יישאר האזור שומם בלא שה"בעלים" המקורי יעשה בו שימוש כלשהו; דהיינו, עתירה קנטרנית גרידא של ארגוני השמאל הובילה לפינוי יקר, בלא שום תועלת לצדק החברתי.

כאמור, האגדות על המתנחלים החיים ברווחה על חשבון אחיהם הנאנקים מהצד השני של הקו הן מיתוס ברור. בשנים האחרונות גרתי במקומות שונים משני צדי הקו הירוק, ובשום מקום לא הרגשתי שאני חי ברווחה יותר מן המקומות האחרים. 

אוקיי, אומר לי לפעמים בנקודה זו בן-שיחי מן השמאל - בסדר, המתנחלים לא מרגישים את הרווחה, אבל בפועל משקיעים בהם הרבה, בגלל הבידוד, המצב הביטחוני שלהם וכולי. זה מחיר שעל האזרחים לדעת שהם משלמים. ובכן, נכון. אבל בכל פעם שמדברים על עלות של מוצר, חייבים למדוד אותה לעומת העלות החלופית. אם השקעתי עשרה ימים בזיפות הגג שלי ואני מבסוט שככה חסכתי 3,000 ₪ שהייתי משלם לאיש מקצוע, אני צריך לחשוב שמא אותם עשרה ימי עבודה שהפסדתי עלו לי באובדן הכנסה של 5,000 ₪ - ולמעשה הפסדתי כסף ולא חסכתי.

אז בואו נחשוב מהו מחיר הפינוי. ההתנתקות מרצועת עזה, שטח קטן יחסית עם 8,000 מפונים "בלבד", עלתה למדינה יותר מ-11 מיליארד ₪, וזה בלי לכלול תשלום דמי אבטלה ואבטחת הכנסה למפונים. צאו וחשבו כמה יעלה פינוי של יהודה ושומרון, שבהםחיים למעלה מ-350,000 מתיישבים.  ועוד לא דיברנו על זינוק במחירי הנדל"ן במרכז הארץ שפינוי ייצור - וכזכור הם היו הטריגר למחאה מלכתחילה.

ובזה עוד לא כללנו את עלות הסגת בסיסי צה"ל והכוחות השונים מיו"ש; אם התוכנית להעתקת בסיסי צה"ל מהמרכז לנגב צפויה לעלות למדינה בין 10 ל-27 מיליארד ₪ לפי ההערכות השונות, ושם עוד מפנים נדל"ן יקר לטובת מעבר לנדל"ן זול, נסו לשער כמה יעלה רק פינוי הבסיסים מיו"ש למרכז.

הלאה: מה יקרה אחרי הפינוי? תחזוקת קו גבול ארוך ומפותל מאוד, בנחיתות אסטרטגית ברורה, תעלה למדינה עוד הון תועפות. ולפי תקדים עזה, סביר שיו"ש תהפוך גם היא לחמאסטן במהירות, וכך ניאלץ למגן עשרות אלפי גני ילדים מקסאמים, להשבית את את נתב"ג בכל פעם שיהיה סיכון להפלת מטוס מהרי השומרון, לרכוש עשרות סוללות כיפות ברזל חדשות (עלות כל סוללה - 100 מיליון ₪; עלות כל טיל מיירט - 200 אלף ₪), ובסופו של דבר, אחרי פיגועים חוצי גבול רבים, גם את העלות היקרה של מבצע צבאי מורכב שבו ניאלץ שוב לכבוש את כל השטח, תוך אובדן חיי אדם רבים.

כך שבסופו של דבר, המתנחלים שאנשים כמו פדבה אוהבים לשנוא חוסכים לכל אזרח ישראלי אלפי שקלים בשנה, וגם מגינים עליו בגופם, בכך שהם המטרות הראשונות לפעולות איבה; ראו מה קרה לתושבי חבל אשכול, שהפגינו כל שבוע בעד פינוי ההתנחלויות מרצועת עזה, וכעת הפכו להיות בעצמם המטרות של הטרור העזתי. 



והערה קטנה לסיום: כותרת הטור של פדבה היא "יש צדק חברתי, בהתנחלויות". ועם הכותרת הזו אני מסכים בכל לב. הקהילות בהתנחלויות בנויות על עזרה הדדית: אישה יולדת מקבלת ארוחות משכנותיה, ואם משפחה נקלעה למצוקה היא נעזרת בקרן העזרה היישובית. התושבים בכל קהילה עוזרים זה לזה, בלי מילוי של טפסים על גבי טפסים בביטוח לאומי השנוא.

ברגע שאנשים יבינו שדווקא ההסתמכות על המדינה ועל המנגנון הבירוקרטי שלה היא הגורם לכל אותן רעות חולות של מדינת הרווחה שלנו, ושדווקא המודל של המתנחלים והחרדים, של עזרה קהילתית הדדית, הוא הפתרון - ייתכן שאכן הצדק החברתי יחלחל אל כל שכבות הציבור. צמצמו את המנגנון המנופח של המדינה, גבו פחות מסים, ותנו לכל קהילה לדאוג לחבריה בכוחות עצמה. כך עושים צדק חברתי אמיתי.

---
אחר שכתבתי כל זאת ראיתי שגם בבלוג "מבט ליו"ש" כתבו דברים דומים, ואף הרחיבו בנתונים רלוונטיים. עיינו שם ותרוו נחת.

12 תגובות:

  1. כשמסתכלים על החיים דרך החור שבגרוש-אפשר להתחיל לבכות את הרוח, את החזון, את התרבות, המסורת, הכל בעצם. נשאר רק עם המאזנים בבנק. זו עניות בהתגלמותה.

    השבמחק
  2. דווקא בפסקה המודגשת איבדת אותי. על החיסכון של אלפי שקלים בשנה אפשר וראוי להתווכח, זה ממש לא עניין לכמה שורות, וכמו שפדבה החסיר דברים גם אתה החסרת דברים.
    אבל אלה קטנות. כתבת שהמתנחלים מגינים עלי בגופם.
    אז מתנחלים יקרים, תודה רבה, אני לא מעוניין שאף אחד יקריב את גופו בשבילי, אלא אם כן הוא עושה זאת מחובתו כחייל. אני מעוניין גם שהאנשים שמגינים עלי בגופם יחשבו גם על ילדיהם - שבעל כורחם הם גם מגינים עלי בגופם - הם עולם ומלואו.
    ואפעס - אם המתנחלים מגינים עלי בגופם, נא לא להתלונן אחר כך שיוסי גורביץ' אומר (וחוזר בו אחר כך למיטב זכרוני) שמתנחלים הם מטרה לגיטימית. ה"לגיטימציה" מגיעה ממך ומהם.

    השבמחק
    תשובות
    1. מה לעשות, בפועל מי שחוטפים את האש הם החבר'ה שבגבולות. מסופר על החזון אי"ש, לא אחד מהלאומנים הקיצוניים, ששאלו אותו תלמידיו מה לעשות אם עיירת ספר סופגת אבדות, האם מדין פיקוח נפש יש מקום לעזוב וללכת פנימה. אמר להם החזון אי"ש: אם בצורה הזו גם הגבול יתקדם אחורה, והבאים בתור יהפכו לספר.

      מחק
    2. ולפי גורביץ בכל מקרה חיילים הם "מטרה לגיטימית". סורי, אני לא רואה לגיטימציה בהריגת אזרחי הקו הירוק, מתנחלים, או חיילים. אבל זה בטח המוח המעוות שלי.

      מחק
    3. בהתחלה לא כל כך חשבתי שהמוח שלך מעוות. מבחינתך, כל אזרחי המדינה מעמדם שווה - כולם חיילים בצבא האומה. אני לא כל כך אוהב את הגישה הזאת, אבל ניחא. גמני לא רוצה שאזרחים בקו הירוק, מתנחלים וחיילים ימותו.
      העניין הוא שע"פ אותה לוגיקה, במלחמה, כל אזרחי האוייב הם גם חיילים. כלומר אפשר להגיד שטבח באזרחים, שעצם היותם באומת האוייב הופכת אותם ללא תמימים, הוא לגיטימי על פי אותה לוגיקה.
      אולי לפי התורה זה בסדר, אבל הזמנים השתנו ולכן גם אני לא לוקח דוגמה מהחזון איש (שדבריו הגיוניים מאוד, אבל אולי הנסיבות שונות).
      ועדיין, הייתי מעוניין בתשובה לשאלה: אם המתנחלים הם בשר התותחים שלי, והם עושים זאת בהתנדבות - תודה רבה - איך הם יכולים לעמוד בפני הילדים שלהם.

      מחק
    4. מה הבעיה כמו שחייל מסכן את חייו למען המדינה/עמ"י/א"י כך גם המתנחלים. אם זה חובה בגיל 18 אינני רואה סיבה שזה יהיה פסול שהורים יסכנו את ילדיהם כאשר זוהי הפעולה הנחוצה (בניגוד לשירות צבאי שבו אין צורך בגיוס ילדים). אם היית אומר שגיוס צריך להיות התנדבות הייתי מבין שאתה טוען שאסור לגייס ילדים בעל כורחם ויש לחכות שיגדלו ויחליטו אבל אם זה לגיטימי להטיל זאת כחובה למה לא לגיטימי שתוטל לפעמים על ילדים.

      בכל מקרה הטענה של החזון אי"ש היא כזאת: בכל צורה שהיא תהיה קבוצה שתיקח סיכון מיוחד(מי שיושב בגבול) אם כך איזו סיבה מוסרית יש שמי שיושב שם יעזוב. מדוע שאם ילדי המתנחלים לא יסתכנו ובמקום זאת ילדי כבר סבא יסתכנו(יתכן שחלקם גם יהיו מתנחלי שיעברו לכפר סבא) זה עדיף?

      מחק
  3. את הקישור לדר-שטירמר תשמור לעצמך. זה כנראה חלף רק במוח שלך הדימוי הנמוך הזה.
    מעבר לכך - תשתדל להתמקד בנתונים, בדיוק כמו בכתבה בכלכליסט, ולא בפרשנות להם. הרבה זמן שמעתי טענות (יכול להיות שגם ממך, לא זוכר) שבהתנחלויות לא משקיעים יותר מאשר ביישובים אחרים, אז הגיע הזמן להראות באמצעות הנתונים היבשים שבהתנחלויות משקיעים הרבה יותר.
    קודם חשוב להודות בעובדה הזו, ואחר כך אפשר להתווכח האם זה נחוץ. רק בכל מקרה לא כדאי לערבב אידאולוגיה עם נתונים.

    השבמחק
    תשובות
    1. נחי, הטענות לא היו שלא משקיעים בהתנחלויות יותר במיגון וכדומה. ברור שמשקיעים בהן יותר בעניין זה. הטענה היא:

      א. מתנחלים, כפרטים, לא מקבלים יותר מאנשים אחרים. לכן טיעונים כמו "המתנחלים לא במחאה כי הם חוששים שיקחו להם את הכסף" הם מטומטמים.
      ב. ההתנחלויות חוסכות כסף, שכן בלעדיהן הייתה ההשקעה גדולה יותר.

      מחק
  4. תגובה שקיבלתי ממילה:

    הלל, ברשותך אעלה כמה נקודות. ניסיתי לעזוב פוליטיקה בצד, אך לא הצלחתי. זה פשוט חלק מזה.

    1. דיברת על כך שכוללים את גדר הפרדה כ-"מיגון" למען המתנחלים ואני בהחלט מסכימה שזו שטות, ורוב המתנחלים ממילא התנגדו לכך בדיוק מהטעמים שציינת. אבל מה עם כבישים? כבישים ופיתוח תשתיות שעולים המון כסף ומיועדים אך ורק לציבור המתנחלים (ואני עוזבת עכשיו בצד את ההיבט הזה מבחינה מוסרית, כן?) נכון, אתה כ-הלל גרשוני לא מרגיש שהיטיבו עמך באופן אישי כפרט. אבל כן היטיבו עם הציבור שאליו אתה משתייך. על חשבון מי? למשל על חשבון פיתוח הנגב והגליל. טיעונך ש-"היו משקיעים את הכסף הזה בכל מקרה אם היו מפנים את המתנחלים" אינו תופס כאן, לדעתי. איני כלכלנית גדולה, אבל נראה לי שלפתח תשתית קיימת זול יותר מאשר לסלול כביש ולפתח תשתיות וגישה ל- "גבעה פלונית ד'".

    2. סוגיית המסים וההקלות במס. וזו בפירוש הטבה. נכון, היא ניתנת גם לתושבי פריפריה הלא מתנחלים (במאמר מוסגר - גם כאן יש אפלייה ברורה בין הישובים היהודיים לישובים הערביים. נחש לטובת מי). אין לי כל התנגדות לעצם ההטבה. אני יודעת כמה קשה למשוך אוכלוסיה משכילה שמרוויחה מעל לממוצע לעבוד במקומות האלה (זו בעיקר האוכלוסיה שעליה חלה ההטבה). אבל זה שההטבה הזו ניתנת למתנחלים מבחינתי כן בא על חשבון תושבים ממעמד הביניים באזור המרכז שאינם זכאים להטבה הזו.

    3. אתה משתמש בטיעון "העלות החלופית". זה נחמד כתרגיל דמגוגי. אבל איך בדיוק אתה מחשב את העלות החלופית? דוגמה מחיי האמיתיים בתל אביב: שילמנו דמי ועד בית מאוד גבוהים, כי הבניין חומם 24 שעות על סולר, שהוא כידוע מצרך יקר מאוד. התנתקות מהתלות בסולר והתקנת דודי שמש לכל הדיירים הייתה עולה 2000 ומשהו שח לדייר כתשלום חד פעמי. אם בוחנים את העלות הזו ביחס לעלות של המשך רכישת סולר בשנה הראשונה וודאי שהדבר אינו משתלם. אחרי שנתיים וחצי זה כבר איפשהו מתאזן. ואחרי 5 שנים? 10 שנים? בסוף אגב אף אחד לא עשה עם זה כלום כי הדיירים היו אנטיפאטים וסוציומטים להחריד האחד כלפי השני. זה מביא אותי לנקודה הבאה.

    4. אתה מדבר על הערבות ההדדית היפה בהתנחלויות ושזו דווקא דוגמה לצדק חברתי. זה קורה מטבע הדברים, כי מדובר ביישובים קטנים וכן לכך שהעזרה ההדדית היא ערך דתי בעיני התושבים שרובם שומרי מצוות. נראה לי שזה קיים בלא מעט יישובים/קהילות קטנות מחוץ לשטחים. לכן סוגיית ההתנחלויות לא רלוונטית כאן. במאמר מוסגר - כמובן ש-"עזרה הדדית" מכוונת רק לתושבי ההתנחלויות. לא נראה לי שיהיו הרבה גילויי עזרה כזו ליולדת פלסטינית במחסום מצד ילד בן 19 עם רובה שמה הוא מבין בכלל בלידה. וכן הילד הזה לצערי יכול להיות הילד שלי, עוד 17 שנה. רק מעצם הסיטואציה. גם אם חינכתי אותו אחרת כל השנים האלה.

    5. אני לא רוצה שמתנחלים יגנו עלי מעצם מגוריהם במקומות שבהם הם גרים. בטח לא הילדים שלהם. הילדים של משפחת פוגל לא יוצאים לי מהראש. כל המשפחה, כזכור, נרצחה בנשק שנשדד מבית שכניהם היהודים, אפרופו מיליטריזציה של המתנחלים. זה לא אומר שאני רוצה לפנות את המתנחלים כמה שיותר מהר. צריך לחזור לשולחן המו"מ ו-"לצאת" עם הסכם, לא כצעד חד צדדי. כך סברתי גם במקרה של רצועת עזה.

    השבמחק
    תשובות
    1. חן חן על התגובה. הנקודה שאי אפשר לנתק מפוליטיקה זו בדיוק המטרה של הפוסט: לבטל טיעונים פסבדו-כלכליים ולהישאר בתחום הפוליטיקה/אסטרטגיה.

      1. עיקר הכבישים ביו"ש נסללו כפרויקט הכבישים העוקפים של רבין, שהמתנחלים התנגדו לו. הם רצו לנסוע כמו מקודם, דרך הערים הערביות. אם כן שוב, זהו מחיר ה"שלום" ולא להיפך. אבל בעיקר, אם מישהו מקים יישוב בנגב או בגליל, תגידי לו שהוא עולה לך כסף בגלל הכביש ותפני אותו? אגב, הכבישים הפקוקים במרכז עולים הרבה כסף בשעות עבודה מבוזבזות. אולי כדאי לפנות קצת את תושבי המרכז ולפזר אותם (ואת מקומות עבודותיהם) בפריפריה.

      2. לא הבנתי במה זכו אנשי הפריפריה מהגליל והנגב "לעשוק את כולנו" ולקבל הטבות שאנשי המרכז לא זכאים להן.

      3. העלות החלופית אינה דמגוגיה אלא שיעור יסוד בכלכלה. כמובן הנקודה היא לשקלל את העלות החלופית *לאורך זמן*. אם העלות החלופית יקרה יותר כרגע אך משתלמת בטווח הארוך, זה כדאי (לכן למשל יכול להיות כדאי לקנות מזגן, שיחסוך באנרגיה ולטווח ארוך ישתלם לעומת אמצעי חימום/קירור אחרים). אך הנקודה שלי בפוסט הייתה שלא רק שפינוי יגרום עלות חד-פעמית יקרה להחריד, אלא גם העלות לאורך זמן תהיה עצומה, במיוחד כשבסופו של דבר הוא יוכל להתגלות כהרפתקה זמנית, שאחריה ניאלץ שוב לכבוש את יו"ש.

      4. אני בעד עזרה הדדית בכל קהילה. אפשר לחלום על קהילות לא רק בהתנחלויות. ושכל קהילה תדאג לעצמה: ערבי לערבי, מתנחל למתנחל ורמת אביבי לרמת אביבי. אולי כדאי להפגין על זה. (ויולדת פלסטינית במחסום זו בעיה קשה, אם כי זה לא קשור לעניין. מה אם במקרה מוברח מחבל עם היולדת? והיו דברים מעולם)

      5. כמו שאמרתי, תמיד יהיה מישהו בגבול. אם לא המתנחלים, אז אנשי הספר האחרים. עייני בתגובתי לנחי.

      מחק
    2. (סליחה, בתגובתי ל"מישהו")

      מחק
  5. http://sadnadearaa.blogspot.co.il/2012/07/blog-post_28.html (אם תרשה גם להגיב וגם קצת קידום עצמי חסר בושה)

    השבמחק