כתבת פרופיל מעמיקה ומרתקת
על נפתלי בנט פורסמה בסוף השבוע בעיתון "הארץ" – מסוג הכתבות שמזכירות
לנו למה טוב שהעיתון הזה עדיין קיים. מהכתבה עולה בהחלט דמות של אדם שקורץ מהחומר
שממנו נבנים ראשי ממשלות. עם זאת, יש בכתבה לא מעט פיקשושים על רקע אידיאולוגי, או
סתם בורות – מסוג הפקשושים שמזכירים לנו למה אנחנו יושבים ומייחלים לכך שהעיתון
הזה ייסגר. רשמתי לי בצד כמה מהם ואני מגיש אותם לפניכם, כי למה שאני אהנה לבד?
מלבד ההערות הקטנוניות להלן, אציין שיש גם כמה הטיות גדולות משעשעות; דוגמה אחת
היא הדגשתה מעבר לכל פרופורציה של מס' 10 ברשימה המאוחדת של הבית היהודי ותקומה,
אורית סטרוק. למה דווקא היא קשורה לנפתלי בנט? ומדוע השמאל פתאום מוצא לו אויבת
בדמות מי שנאבקת באלימות שוטרים – אותה אלימות שהוא חווה על בשרו אך לפני שנה
וחצי? טוב נו, אפילו לא צריך להפוך את הדף כדי לדעת את התשובה.
מוכנים? התחלנו:
"כשמביטים במערכת הבחירות הנוכחית - ובעיקר בקו פרשת המים של הראיון
לנסים משעל שבו הצהיר בנט כי יסרב פקודה אם ייקרא לפנות יישובים יהודיים - אי
אפשר שלא לזהות את התכונות ה”נתניהואיות” שלו"
(אוי נו, לא נמאס? כמו שנטחן כבר אלף פעמים, בנט לא אמר שהוא יסרב
לפקודה אלא שיבקש ממפקדו לפטור אותו ממנה. הכתבה עצמה מדייקת בזה מאוחר יותר.)
"כיצד כל ניסיונות המתחרים לחשוף את חברי רשימתו “המסתתרים” מאחורי
יישותו החילונית למחצה, חרד”לית למחצה, נתקלים באותו חיוך של אבא טוב שמבין
את כולנו, באותה תגובה מתונה וסבלנית שמדבירה את התעמולה הנגדית"
(באיזה מובן בנט, לא דוס במיוחד, נחשב "חרד"ל למחצה"?
אולי חצי חרד"ל אצל כתבי הארץ האו ד"ל? וד"ל)
"בנט, כמו הוריו, היה תולעת ספרים. הוא אהב את סדרת ספרי הקומיקס “אסטריקס”
ואת הספרים של סופרת הילדים האמריקאית הקלאסית בוורלי קלירי".
(נכון נורא חשוב לכם לדעת שהוא אהב את
אסטריקס? אולי מנסים להסביר לנו מאיפה שיקוי הקסם שהפך אותו לגיבור-על.)
"רבים מחבריו של בנט הגיבו בפליאה לראיון עם נסים משעל בערוץ 2,
שבו אמר כי יבקש “פטור” מפינוי מאחזים והתנחלויות. בנט חזר בו מהדברים בהמשך. אחד החברים,
שהעדיף שלא להזדהות בשמו, אמר כי “אין כזה דבר אצל נפתלי לסרב פקודה. אין המצאה שכזו”.
“אני לא רואה את נפתלי, כחייל וכקצין, לא מבצע את הפקודה. לא נראה לי
בלקסיקון וזה לא הגיוני. הוא יכול דרך אגב לבקש לעשות משהו אחר, בשוליים, אבל
אני לא רואה את נפתלי מסרב פקודה”, אומר גם אוגש".
(נו, אבל הרי זה מה שהוא אמר – שהוא
יבקש לעשות משהו אחר, בשוליים. אגב, אני אישית כמובן לא מרוצה מעמדתו
ה"ממלכתית" ומזגזוגו בעניין, אבל לפחות את העובדות יש למסור כהוגן.)
“אם הוא היה מרכז או אפילו ימין מתון, אולי הייתי מצביע לו. אני חושב
שהוא פרגמטי, אבל הוא בהחלט בדעות הבסיסיות שלו מאוד ימני. הוא לא מאוד דתי בהכרח,
אבל הוא מאוד ימני. התיישבות בשטחים היא מאוד בלבו. הוא תינוק שנשבה. המפלגה
שלו בהחלט מייצגת את הדעות שלו בתחום הלאומי”.
(ללא מילים)
"לא בטוח שאלה בענף ההיי־טק שמתכוונים לתמוך בבנט ישתוללו משמחה
כשיגלו עובדה שהחלה להיות מופצת בפייסבוק לקראת סגירת גיליון זה: יגאל עמיר, רוצחו
של יצחק רבין, ביקש מאחיו, חגי עמיר, להצביע גם הוא עבור בנט".
(הארץ ממשיכים במיחזור הבדיחה של חגי עמיר, שטרח והבהיר אחר כך שהייתה
הלצה בלבד. אגב, לא אמרתם לנו במי תומך רומן זדורוב.)
"אריאל הוא הנציג הבכיר של מפלגת תקומה ברשימת הבית היהודי, שנקבעה
לפי הסדר “ריצ’רץ” - נציג לבית היהודי, נציג לתקומה".
(לא מדויק. בעשירייה הראשונה יש שישה
נציגים לבית היהודי, ורק ארבעה לתקומה.)
"מאז שנות ה–70 (ח"כ אורי) אריאל הוא מתנחל. הוא מקורב לרב דב ליאור,
שנחשב קיצוני מאוד - בין השאר הוא תומך ב”חוכמת המלך”, ספר הלכתי העוסק בעיקר
בהלכות הקשורות להריגת גויים, ובטרנספר של ערבים".
(הספר נקרא "תורת
המלך", ואין בו מילה אחת על טרנספר. הנושא שלו הוא אכן הלכות הריגת גוי – האיסור על כך,
וההיתרים לכך בזמן מלחמה)
"ביוני
קרא אריאל לא לגייס הומואים ולסביות לצבא. אבל בחודש שעבר הוא קרא לנוער
הגבעות לא להקים עוד מאחזים לא־חוקיים השנה, ואף תמך בקיום התחייבויותיה של המדינה
כלפי ערוץ 10".
(מה הקשר בין הדברים? איך הדבר הראשון סותר את הדבר השני? ומה הקשר
להתחייבויות המדינה לערוץ 10? לכתבי הארץ פתרונים)
"(הרב
אלי) בן דהן קרא לבטל את הוועדה לקידום מעמד האשה"
(ולאחד אותה עם הוועדה לזכויות הילד.
פרט זה נשמט משום מה מהכתבה, כמו שהוא נשמט מתשדירי הליכוד. אגב, הוקדשו לרב בן
דהן שורות ארוכות – ואף לא מילה על פועלו לצמצום דרסטי של מספר הנשים העגונות.
וכאמור, גם לסטרוק הוקדשו עשרות מילים. לפחות לא חזרו על השטות של "תג מחיר
משפטי" – התבטאות של סטרוק נגד אלימות שוטרים, שנאמרה הרבה לפני ש"תג
מחיר" קיבל את המשמעות הנוכחית שלו.)
טרחן
השבמחק