בררררר

"גרשוני מבקש לעסוק בנושאים שונים ("הגיגים ומחשבות על כל מיני נושאים" בלשונו), אך בפועל מדובר בבלוג עם גוון פוליטי מובהק, הנותן ביטוי לקול הדתי – ימני" (ירין כץ, אונלייף)

יום ראשון, 13 בינואר 2013

להצביע לעלה ירוק? מה אני מעשן? + ריאיון בלעדי!

והפעם, לראשונה בתולדות הבלוג, מתראיין בקורת אינטרנט צנועה זו ח"כ לעתיד! (או שלא) הישארו עמנו!

אפתח בהכרזה שכל הפוסט הזה עומד לסתור: אני לא חושב ש"מי שמצביע משפיע", ואני לא חושב שחוסר הצבעה צריכה למנוע ממך את הזכות לקטר.


הסבירות שהקול שלך - הקול שלך בלבד - ישפיע על הבחירות, הוא קטן ביותר. קטן הרבה יותר מהגרלת-שיתופי-תמונות-בפייסבוק שאתה לא טורח לשתף. וגם אם הוא ישפיע, הוא בסך הכול ישפיע על מנדט לפה או מנדט לשם. לא משהו רציני. תקנו אותי אם אני טועה, בבחירות פה בארץ מעולם לא היה מקרה שזזו מנדטים על חודו של קול ממש (היו כמה מקרים ביזאריים כאלה בעולם. אבל זה רק מתוך גוף בוחר קטן מאוד, לא מתוך כמה מיליונים). כך שהטיעון "מי שמצביע - משפיע" אינו טיעון רציני.

אלא מה? כל זה נכון לגבי האזרח הבודד, אשר נמצא מאחורי הפרגוד ובוחר באשר יבחר. מאחורי הפרגוד, יכול אדם להחליט לבחור דעם או הכוח להשפיע, עצמה לישראל או מרצ, וזה לא יעלה ולא יוריד. אדרבה, דווקא הצבעה חיננית למפלגה עלומה, או פתק עם כיתוב משעשע, יכול יותר לעורר תהודה וליצור עניין; בפרט בקלפי ביישוב קטן. אבל כשמדובר על הצהרות בפומבי - כאן הסיפור שונה.

אם, לדוגמה, פוסט שלי בבלוג יגרום לאלפי אנשים לשנות את דעתם ולתמוך במפלגה מסוימת (כתבתי בהתחלה עשרות אלפי, אבל מתוך צניעות אופיינית הקטנתי את המספר. אני מקווה שהעיוות הזה לא יפגע באמינות שלי), כי אז זה בהחלט יכול לשנות. אמור מעתה: מי שמצביע - אינו משפיע, אך מי שמעודד אנשים להצביע, יכול בהחלט להשפיע.

כעת נשאלת השאלה: נניח שהקול שלי אינו קול אחד, אלא מאה קולות (רואים? אני הולך ומצטנע) שעושים כמותי. למי אצביע?

כמובן, יש תרשים מפורש:


אבל מה יעשה מי שיכול ללכת בכמה מסלולים בתרשים? יתפצל כמו חתולו של מרפינגר?

ניקח לדוגמה את מפלגת עלה ירוק, שהתאחדה בבחירות הנוכחיות יחד עם התנועה הליברלית החדשה, שרעיונותיה הכלכליים והחברתיים קורצים לי מאוד. באופן כללי, אומרת התנועה, צריך שהממשלה תתעסק כמה שפחות עם חייו של האזרח. שלא תיקח ממנו כסף, ושלא תתן לו כסף. שלא תקבע לו איזו דת הוא צריך לעבוד או לא לעבוד. את הדת אפשר להשאיר לקהילה, כפי שהיה בעבר. הדבר טוב גם כנגד תחושת הכפייה הדתית שיש לרבים מהאוכלוסייה, וגם בשביל שהפוליטיקאים לא יכפו על הדת את מרותם. כל החוקים הדתיים עשו יותר נזק מתועלת; ולעומת זאת אין חוק הקובע שעל אנשים למול את בניהם, ועדיין שיעורים גבוהים מאוד מעם ישראל מלים את בניהם. בקיצור, אג'נדה יפה. (נכון שאני מאמין בביאת המשיח, שיבנה את המקדש ויחזיר את משפטי התורה אל תלם, ואז תהיה כפייה דתית והכול יהיה סבבה. אז כשיהיה משיח תקראו לי.) ומה לגבי לגליזציה וכל זה? לא מעניין אותי.

התמזל מזלי ואני חבר פייסבוק של מועמד מס' 1 מטעם התנועה לכנסת, ירון לרמן. ביקשתי ממנו שישיב לי על כמה שאלות בעניין. הנה הריאיון המלא, כפי שהתקיים בצ'אט-פייסבוק:


ירון לרמן (תמונת פרופיל). ראיתם, המסטולים האלה לא יודעים אפילו לאיית.


כידוע לך או לא ידוע לך, אני מתלבט בין הבית היהודי לבינכם. שזה משום מה מפתיע כמה אנשים. אני מאוד אוהב את האידיאולוגיה הכלכלית-חברתית שלכם, ובעניין הזה יש לי בעיה עם האידיאולוגיה של הבית היהודי, ועדיין אני לא מרגיש בטוח לגבי זה.
עניין אחד הוא הנושא המדיני. באופן רשמי אין לכם דעה לגביו, מלבד עניין משאל העם, אבל אני די ימני. אולי אני מכניס שמאלני-מדיני לכנסת?

"אנחנו מפלגה שבאה לעסוק בנושא החברתי - כלכלי, אנחנו חושבים שאת הנושא המדיני צריך לנהל ראש הממשלה שיבחר. עם זאת מכיון שאנחנו מאמינים שהריבון להחליט על כל הסכם מדיני צריך להיות העם אנחנו נתעקש על משאל עם על כל הסכם מדיני שיושג".

ומה לגבי הנושא המשפטי? תתמכו בהצעות חוק של בנט וחבריו, שרוצים לערער את ההגמוניה של בג"ץ?

"לא מכיר את הצעת החוק, אבל אנחנו מתנגדים לאקטיביזם שיפוטי".

כמדומני לא ראיתי משהו בעניין הזה במצע שלכם. תתמכו בבית משפט לחוקה, או דברים כאלה?

"נתמוך בכינון חוקה שתקדש את עיקרון חרות הפרט, לצערנו, על פי ניסיון העבר יהיה קשה מאוד להעביר חוקה בכנסת".

בוודאי שקשה להעביר חוקה, אחרי שראינו שאפילו חוק יסוד פשוט הופך לכלי בידי בג"ץ להעביר את האג'נדות שלו. למה חוקה זה דבר חשוב כל כך? אני מאוד חושש מהגברת הדיקטטורה של בית משפט אם תחוקק חוקה כזו.
"לכן חשוב שהחוקה תקדש את עיקרון חרות הפרט, אם היא לא תעשה זאת אז אין בה טעם. חוקה שתרחיב סמכויות של בג"ץ שיכולות לפגוע בחרות הפרט היא כמובן לא רצויה".

בינינו, מה הסיכוי שתעברו את אחוז החסימה?

"בעקבות הסקרים האחרונים אני בטוח ב-95% שנעבור. ב-2006 עלה ירוק היתה קרובה מאוד ולא הופיעה בשום סקר. היום אנחנו מופיעים בכל המדגמים של האוניברסיטאות בגדול, הופענו 3 פעמים בסקרים של מכון גאוקרטגרפיה של פרופ' אבי דגני עם 3 מנדטים ובסקר של פאנלס הופענו "על סף אחוז החסימה". אם נשקלל את זה עם המדגמים האינטרנטיים שאנחנו לוהטים בהם ועם העובדה שאנחנו כיום אחת המפלגות הכי גדולות בפייסבוק מבחינת כל המדדים (מעל 50,000 לייקים) אז בהחלט אפשר לעשות היסטוריה".

טוב, אני אשאר בספק, אבל בכל מקרה לא כל כך אכפת לי לזרוק את הקול שלי לפח. כולה קול אחד. אבל אני חוזר אליך: אתה, ירון לרמן, נגיד שאתה נבחר לכנסת. אתה איש 'שינוי' לשעבר. אנשי שינוי מפחידים אותי. אני שומע שינוי, עובר לי טומי לפיד בראש, ו"החרדים האלה". אתה יכול להרגיע אותי?

"אני חושב שאפשר לראות בקלות שעלה ירוק - הרשימה הליברלית היא מפלגה לא סקטוריאלית ומחוברת לכל המגזרים בעם. מס' 3 אצלנו הוא יזם עסקי דתי ויש לנו לא מעט פעילים חרדים.
מכיוון שכולנו מאמינים בחיה ותן לחיות אז אנחנו זוכים לתמיכה נרחבת מקהלים שונים בעם חילונים, דתיים וחרדים. אין אצלנו שום שנאה, להיפך כולם מכבדים את כולם.
וחשוב לי רק להדגיש אנחנו ממש לא שמאל מדיני ובהנחה שנתניהו יהיה ראש הממשלה הבא, אנחנו רוצים להצטרף לקואליציה על מנת להשפיע".

נניח שתצליחו בסוף להשתחל לכנסת. כמה השפעה כבר תהיה לכם? (אני מכיר את מה שעניתם באתר. אבל בכל זאת, תוכל להוסיף על זה משהו?)
 

"כל מנדט שנקבל יתורגם כמובן לחיזוק השפעתנו על החלטות הממשלה, אנחנו לא נדרוש תפקידי שרים מיותרים אלא תפקיד אחד חשוב - יו"ר ועד הכספים. בתפקיד זה תהיה לנו השפעה רבה על המדיניות הכלכלית חברתית של מדינת ישראל. בנוסף לכך, אנחנו נבנה את עצמנו גם לריצה הבאה לכנסת ואז נוכל לקבל מספר דו ספרתי של מנדטים ולצבור השפעה גדולה יותר".

יו"ר ועדת הכספים. אהא. תגיד, יש לך עוד ממה שלקחת?

"חחח


מסורתית יהדות התורה מקבלת את התפקיד עם 5 מנדטים, למה שאנחנו לא נקבל את התפקיד אם יהיו לנו 4-5 מנדטים?"

"אני חושב שתמיכתו של פרופ' עומר מואב מבכירי הכלכלנים בארץ ויועצו לשעבר של השר שטייניץ מראה כמה אנחנו רציניים בנושא הכלכלי חברתי וכמה זה חשוב לנו".


תודה רבה על הקדשת הזמן.

"תודה רבה לך! אל תשכח להצביע נכון ביום הבחירות:)".


ובכן, לגבי להצביע נכון, עלה במוחי הרעיון הגאוני: הרי יש הרבה אנשים שמתלבטים בין רשימה כזו לרשימה אחרת, ולעתים היו שמחים אם הם היו יכולים לפצל את הצבעתם. אבל כפי שהקדמתי למעלה, לקול הבודד כמעט אין משמעות, ורק למסה של קולות יש. ובכן, מעל במה זו אני קורא למחצית מעשרות (שמתם לב?) קוראי בלוג זה להצביע לעלה ירוק - הרשימה הליברלית (בשביל שהממשלה לא תשלח ידה לכיסנו ולדתנו), ולמחצית מן הקוראים להצביע לבית היהודי, כי סוס מנצח שניתן לך במתנה לא מחליפים. למחצית השלישית אני קורא להישאר בבית, או ללכת לים, או משהו. רק תיזהרו מעצי הבאובב.
אירעה שגיאה בגאדג'ט זה