בררררר

"גרשוני מבקש לעסוק בנושאים שונים ("הגיגים ומחשבות על כל מיני נושאים" בלשונו), אך בפועל מדובר בבלוג עם גוון פוליטי מובהק, הנותן ביטוי לקול הדתי – ימני" (ירין כץ, אונלייף)

יום ראשון, 24 באפריל 2011

פיגוע? מעתה אמור: ירי פלסטינים

איך להפוך פיגוע נפשע למשהו נסבל, ואפילו אשמת הנפגעים? שאלו את ynet (בינתיים הטקסט התרחב עוד יותר מהמצוטט כאן, אבל רוח הדברים רק הועצמה):
נתחיל בכותרת: "הרוג ו-3 פצועים מירי פלסטינים ליד קבר יוסף". פיגוע? איפה. לא בכותרת ולא בשום מקום, נאמר כאן שמדובר בפיגוע. בסך הכול יש מישהו הרוג, וירי של פלסטינים.
כותרת המשנה: "מתפללים נכנסו למתחם שבשליטת הרשות ללא תיאום עם צה"ל - וספגו אש" - אוקיי, כבר הבננו. הם אשמים, המופרעים. מה הם נכנסים ללא תיאום עם צה"ל? מגיע להם "לספוג אש". לא להירצח, או משהו כזה. "לספוג אש". הם מין ספוג כזה. מה היה קורה אם עיתונאי של ynet, למשל, היה נכנס לאזור כלשהו ללא תיאום עם צה"ל ו"סופג אש"? מעניין איך הדבר הזה היה מנוסח (אל דאגה, אין ל-ynet שום עיתונאי רציני כזה).
כותרת המשנה ממשיכה ללא שום זיהוי מהיכן הגיעה אותה אש מסתורית שאותה הם ספגו (אולי זו הייתה אש שמימית?). רק בסוף הכותרת מצוטט ראש המועצה האזורית שומרון: "השוטרים הפלסטינים מכירים אותם, הפער [צ"ל הפעם] ירו. זה פשוט טבח". טוב, אבל זה כמובן הוא אומר. המתנחל.
נמשיך לידיעה עצמה:
התפילה הובילה למוות:
 כך פותחת הידיעה. יש פה תפילה שמובילה למוות, מין אסון טבע כזה, ופרדוקס נאה, פיוטי משהו. איזשהו עניין שבין אדם לאלוהיו, הראשון מתפלל והשני איכשהו גורם למותו. זה שיש גם רוצחים באמצע לא ממש מוזכר.
קבוצת ישראלים נורתה הבוקר (יום א') באזור שכם. ארבעה בני אדם נפגעו. אחד מהם נהרג, שלושה נפצעו - אחד קשה, אחד בינוני ואחד קל.  
הקבוצה "נורתה". מי יודע מי ירה, אולי פועלים תאילנדים. כידוע, במקרים מקבילים כאשר פלסטיני נמצא ירוי, ישר יודעים ש"מתנחלים ירו".
מבדיקה ראשונית עולה כי הישראלים נכנסו ללא תיאום למתחם קבר יוסף, וייתכן שנורו על-ידי שוטרים פלסטינים.  
הא, ראיתם, הם אשמים. מה הם נכנסים ללא תיאום? מגיע להם שיירו בהם. והשוטרים? שומרים על החוק בכלל. מי שנכנס ללא תיאום, יורים בו. מה, לא ככה עושים במקומות מתוקנים?
מאז האינתיפאדה השנייה, קבר יוסף נמצא בשליטת פלסטינים. צה"ל מאפשר לקבוצות מאורגנות לבקר במקום, בשעות הלילה, תחת אבטחה. עם זאת, קבוצות מקרב חסידי ברסלב נוהגים להגיע לקבר בלי תיאום. ב-2003, מקרה דומה של כניסת חסידים ללא אישור נגמר בירי לעברם ובשני פצועים קשה.
ראש המועצה האזורית שומרון, גרשון מסיקה, כינה את התקרית הפעם "טבח". הוא אמר בערוץ 2 ש"השוטרים הפלסטינים מכירים אותם כבר. הפעם החליטו משום מה לירות עליהם. הם ברחו, למזלם הצליחו להגיע לכוחות צה"ל".
איך ממשיכים? פירוט ההיסטוריה של החסידים המופקרים, שלא למדו את הלקח ומקרה דומה "נגמר בירי לעברם". שוב איזה ירי מיסתורי. אולי יש שם בכלל מכונות אוטומטיות שיורות בכל מי שנכנס.
בהמשך מובא דבר המתנחל, ש"כינה את התקרית הפעם "טבח"". איפה טבח, מה טבח, שואל הקורא הממוצע. הרי בסך הכול היו קבוצה של פורעי חוק שנכנסו ונורו על ידי כוחות עלומים. בכלל, מגיע להם.

בהמשך מובא גם פיענוח הפיגוע באיתמר, לא שזה קשור אבל נהגו ישראל באתרי האינטרנט לנפח ידיעות על ידי הצגת היסטוריה כלשהי. מכל מקום, זו הפעם הראשונה בידיעה שבה מוזכרת המילה "פיגוע".

אגב, ב"הארץ" הכותרת דיברה על פיגוע, אבל נכון לעכשיו הכותרת היא רק "אדם נהרג ושלושה נפצעו מירי בשכם". גם המשך הידיעה מנוסח ברוח דומה, "ירי" מסתורי, תוך הדגשה: "יש לציין כי אין אימות סופי לגבי זהות היורים". גם שם יש הדגשה גדולה מאוד על הכניסה ללא תיאום, כשבעצם זה הנושא המרכזי ולא חלילה עצם הפיגוע. 

כאן עלינו להודות לאבישי עברי ב"לאטמה", שטבע את המונח "ערבים כאסון טבע". מבחינת כלי התקשורת, ערבים אינם בעלי אישיות וזהות, שכאשר הם מבצעים פשע יש להתמקד בעצם הפשע, אלא מדובר באסון טבע: אם נכנסת לכלוב האריות בגן החיות ונטרפת, האשמה עליך; אם קפצת ראש למפלי הניאגרה - עצוב, אבל זו בעיה שלך; אם נכנסת לשכם ופלסטינים ירו עליך - זה עוד אסון טבע בלתי נמנע, והאשמה מוטלת אך ורק עליך.


האם ג'וליאנו מר נכנס לג'נין בתיאום עם צה"ל? האם העיתונאים שנהרגו בלוב עשו זאת תוך תיאום עם ממשלת קדאפי? כמובן השאלות האלה לא נשאלו אז, אלא רק עכשיו, כאשר מדובר לא בחבר'ה משלנו ובמשהו שנראה לנו חשוב (לעשות כתבות! על זה נוהגים לסכן חיים, לא?), אלא בכמה תמהונים עם פיאות.

17 תגובות:

  1. פרשנות תקשורת היא דבר מבורך, אבל לפעמים הלהט הפרשני מבלבל. הקונספט של אזור שמי שנכנס אליו דמו בראשו אינו חדש, ומופעל גם על ידי ישראל, ראה והשווה 'אזורי מוות' ברצועת עזה. (לעיון והרחבה: http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1185371.html)

    כך שכן, מי שנכנס למקום שמוכרז כאזור מוות דמו בראשו, או שדם 22 הפלסטינאים שבכתבה בראשנו (ואתה מוזמן להכפיל את ה-22 האלה בשיעור הלא-טרוריסטים. גם אם צה"ל מדייק להפליא, הרי ש5%, טווח הטעות המקובלת, הם אדם וחצי שנהרגו על לא עוול בכפם).  

    השבמחק
  2. כן, מר אנונימי. "הקונספט של אזור שמי שנכנס אליו דמו בראשו"? אני חושב שכדאי לך ללכת להתלוצץ עם רופאי הנפש שלך. אני מבין שאתה משווה בין מארב ומחסום מתוכנן שמטרתו להרוג יהודים, לבין אזור חיץ שנועד למנוע חדירת מחבלים.

    הבלבול בין התוקפן לבין המגן אופייני מאוד לחוגי השמאל ההזוי, שאני מנחש שאליהם אתה משתייך.

    השבמחק
  3. נכון, רק תהיה עקבי. כמו שאמרת, אם אישה מסתובבת בלבוש חשוף בשכונת פשע, היא מטומטמת.

    השבמחק
  4. אתה צודק לחלוטין. אבל הכותרת של האונס במקרה כזה תהיה "אישה נאנסה על ידי פושעים", ולא "אישה הלכה בלבוש חשוף בשכונת פשע, וספגה אונס". כל השאלה היא מה הפוקוס.

    אני לא אומר שהנכנסים פעלו בחכמה (הם לא). אני טוען שזה לא מוקד העניין כשמדובר בפיגוע רצחני כזה.

    השבמחק
  5. עצוב שאנחנו מתחילים לעשות חלוקה בין מוות למוות.

    יש לא מעט שיעשו הבדלה בין המיקום בו אירע הרצח- האם הוא אירע בקו הירוק או בשטחים הכבושים.
    יש ביננו שאפי' יציעו לערבים לעשות את הטרור בשטחים, זה יותר לגיטימי...

    את ההבדלות הללו עושים הגרועים שבשונאינו, הם לא אנשטימיים חלילה, הם אפילו מוכנים להתחבק עם יהודים העוטים זקן על פרצופם. האשמה תלויה במי שהחליט להיות "ציוני" הוא בן מוות...

    (וחשוב לי לציין שאני לא מסכים כלל עם כניסתם של המתפללים ללא אישור מתאים מהרשויות הישראליות.)

    השבמחק
  6. כל כך מוזר, בישראל מסתובבים אלפי שב"חים ומשום מה לא נפתחת עליהם אש חדשות לבקרים. יכול להיות שהתקשורת מתייחסת לפלסטינים בתור חיות שלא מסוגלות לבצור מעצמם את יצר הירי הבלתי נשלט, בניגוד לישראלים? גזענות.

    השבמחק
  7. אתם לא מתביישים לשתף פעולה עם הרצח?
    קבר יוסף אמור להיות גם לפי הסכמי אוסלו הארורים,
    בשליטה בטחונית ישראלית , וללא שום תיאום-
    ציטוט עם צילום מרוטר :
    http://rotter.net/forum/scoops1/28719.shtml
    חשוב לציין , שהמשטרע בקשה להאריך את מעצרם של המותקפים, אך ה' ריחם והם שוחררו ולמעצר בית.
    את התוקפים , כרגע אף אחד לא מחפש.

    השבמחק
  8. אם תכניס את היד שלך לפיו של כלב מרייר, אל תתפלא אם הוא ייתן לך ביס, זה אך הגיוני. אם תיכנס לשטח צבאי סגור בתקופה מתוחה, אל תתפלא אם יורים עליך. אגב, מהסרטון שפורסם בווינט שתיעד אותו רוקד ברחובות, מר לבנת נראה די סהרורי. זה לא ממעיט בעצב שנגרם ממותו האכזרי, כמובן; אבל יש סיבה לכך שכתבו, כפי שציינת - בפרפרזה מוחלטת כמובן - שמדובר ב"חבורת סהרורים שהביאו על עצמם את מותם".
    אגב: גם אם הקבר *היה* אמור להיות "שלנו" לפי אוסלו, כיום אסור להיכנס אליו. ובכלל, איך אומרים בימין, "הסכמי אוסלו היו טעות היסטורית", לא? מה פתאום נזכרים בהם עכשיו.

    חוץ מזה, הלל, בזמנו, בימי הפיגוע באיתמר, תהית מדוע לא עורכים מהדורה מיוחדת לשומרי שבת, שבה מביאים את ענייני סוף השבוע בצורה כרונולוגית. התשובה הייתה כי זה לא מעניין את הקוראים החילונים, שכבר טחנו להם את הידיעות האלה במשך יומיים; עכשיו, אתה מביא דברים מלאטמה כרפרנס, ואפילו מציג אותו כאתר שמבקר את התקשורת בצורה אובייקטיבית. אני לא מאמין שאתה אומר את זה בלי להיות מודע לאג'נדה הברורה מאוד של האתר.

    מכל זה, בסופו של דבר, נובע, נדמה לי, שאתה בכלל לא מייצג קהל יעד של כלי תקשורת ישראליים שהם אינם דתיים-לאומניים.

    אם נוח לך להאזין לערוץ 7 במוצאי שבת, זה מצוין. אל תצפה שעורכי עיתונים שמיועדים לקהל הרחב ינפחו תקרית טרגית למימדי פיגוע, ממניעים לא כשרים ולא אובייקטיבי: עד שיתברר אחרת, זה פשוט לא מה שקרה שם.

    השבמחק
  9. הממ. איפה להתחיל.

    האם בזה שאתה משווה ערבים לכלב מרייר?
    או בזה שאתה מדגיש את זה שלבנת נראה לך סהרורי, כמשהו שקשור איכשהו לנושא? אגב, לי ג'וליאנו מר דווקא נראה סהרורי. מה זה קשור? האם סהרורים (או באופן כללי אנשים שלא מוצאים חן בעיני) אין בעיה להרוג?

    הלאה. נעבור לעובדה שהקבר אמור להיות בשליטת ישראל *אפילו* לפי הסכמי אוסלו. ברור שלמעשה הוא אמור להיות בשליטת ישראל גם בלי ההסכמים הארורים האלה, שהיו כמובן טעות קשה ומלאת דם, היסטורית ולא היסטורית.

    ועוד אני מבין מדבריך שאסור באיסור חמור להביא דברים מלאטמה כרפרנס. שהרי אם יש לו אג'נדה, זה דבר רע. אומר זאת כך, ידידי: גם אם לאטמה לא היה כוס התה שלי, הייתי מצטט ממנו דברים שאני מסכים אתם. לא כל שכן כאשר באופן כללי אני מסכים (הפלא ופלא) עם האג'נדה של האתר.

    אני מצפה, כמו החבר'ה בלאטמה, מעורכי עיתונים שידווחו בצורה מהימנה ולא מוטית-שמאלה. ציפייה אשלייתית לגמרי כמובן, אבל בכל זאת מותר לי לקוות.

    עכשיו עשה תרגיל קטן וחשוב על אישה שהולכת בשכונת פשע בלבוש חשוף ונאנסת, ועיתון כלשהו שאתה לא אוהב היה מדגיש את לבושה החשוף ו"מה היא עשתה שם". וגם היה מראה תמונות שמראה שהיא בעצם סהרורית.

    השבמחק
  10. ההשוואה לכלב מרייר הייתה סתמית. באותה מידה, ערבי שנכנס להתנחלות קיצונית וקורא קריאות בגנות ישראל, משול אף הוא לאדם שהכניס ידו לפיו של כלב רעב, אם תרצה.

    וכן, אני חושב שלאטמה הוא לא רפרנס לגיטימי. באותה מידה, הייתי יכול להכריז שכל מה שהארץ דיווח על התקרית בקבר יוסף הוא האמת האבסולוטית; אם זה היה נכון, הרי שכל הטוקבקים כאן לא היו נכתבים, והדיון הזה לא היה מתקיים.

    אני אכן טוען שהציפייה שלך היא אשלייתית. באותה מידה, אני לא קורא את "יתד נאמן", כי אני לא מצפה שהם ידווחו לי נאמנה על אירועים כפי שהם קראו במציאות.

    לגבי האישה הנאנסת - ענית לעצמך: אם האישה החשופה הייתה מסתובבת בלבוש "מתגרה" בשכונה יוקרתית, ולא בשכונת פשע, סיכוייה להיאנס היו קטנים במעט, לדעתי. לבוש כלשהו לא מצדיק בשום סיבה תירוץ של אנס לתקופה אישה כלשהי, אבל נשים שמתלבשות בצורה חשופה כשהן מסיירות בתוך מוזיאון, למשל, לרוב לא נאנסות על ידי המבקרים בו.

    השבמחק
  11. אוריה, נראה שאתה מדבר לעצמך. או שיש לך בעיה קטנה בהבנת הנקרא.

    השבמחק
  12. נניח שערבי נכנס ליצהר וקורא קריאות בגנות ישראל, האם היו יורים בו? ברור שלא.

    נניח שאותו ערבי היה אכן זוכה למנת מכות, מה היו הכותרות למחרת? "מתנחלים התעללו בערבי", או שמא פרשנויות כדוגמת "מה הערבי חיפש שם, הוא אשם וגם סהרורי"?

    אני חושב שיש לך בעיה עם המילה "רפרנס". אסביר לאט יותר: הייתי משתמש במונח "ערבים כאסון טבע", לו הייתי טובע אותו בעצמי. מכיון שלאטמה הם אלה שניסחו את זה היטב לפניי, אני משתמש במינוח שלהם ואף נותן להם קרדיט כראוי. אני לא אומר שלאטמה, או הארץ, או ויקיפדיה, הם מקורות שתמיד צודקים. אבל כשאני מסכים אתם, אני מצטט אותם. מה גם, כאמור, שאני חושב שלאטמה צודקים פעמים רבות. זהו אתר עם אג'נדה - אג'נדה שאני מסכים איתה.

    ואם נחזור לעניין האישה הנאנסת - אני מסכים עם דבריך, אבל אם מישהו היה אפילו רומז בכיוון של "היא אשמה" במקרה של אונס, הוא יזכה בעצמו לאונס קבוצתי תקשורתי. וכבר היו הרבה דברים מעולם.

    השבמחק
  13. אולי אני באמת מדבר כאן עם עצמי.

    השבמחק
  14. אני לא מבינה למה במקום לענות עניינית לאוריה (כמו שהוא כותב) אתם בוחרים לתקוף את אוריה עצמו (הלל:'אסביר לאט יותר', אלון).

    הלל היקר, אם ברצונך שרק אנשים שמסכימים איתך ייכנסו לאתר שלך, הדבר לגיטימי כמובן - אך במטוטא ממך - אנא ציין זאת באותיות קידוש לבנה בראש האתר.
    אם לא, נראה לי שזה הזמן ללמוד להתמודד עם ביקורת.

    השבמחק
  15. טייגר לילי, אני פשוט מתקשה להבין את הטענות של אוריה.

    מה אני יכול לענות על טענות תמוהות כאילו בגלל שללאטמה יש אג'נדה (שאני מסכים איתה), אסור לי לצטט אותו?

    מכל מקום דומני שאני מגיב עניינית, עד כמה שידי יד כהה מגעת. האם את יכולה להבהיר את הטעון הסבר נוסף?

    השבמחק
  16. בעיניי, הלל הסביר את טיעוניו כמה פעמים ובצורות שונות, אבל מאחר כי אוריה מתקשה כנראה לתת טיעוני נגד יעילים, אז הוא בוחר לענות לשאלות של עצמו, וכמו מה שנכתב בוויינט, להתייחס לטפל ולא לעיקר. מוזרה בעיניי ההתייחסות לפיגוע כאל אירוע פסיבי, בדיוק כפי שלקוראי הארץ תהיה מוזרה התייחסות "מכובסת" של פגיעה בערבים, אם ייכתב לדוגמה שערבי "מצא את מותו" כתוצאה מירי של מתנחלים. אני לא מוצא שום דבר ענייני בטיעונים של אוריה, אלא התנגחות בעלמא, ולא מוצלחת במיוחד. הלל לא התייחס בדבריו ל"לאטמה" כאמת אבסולוטית, אלא פשוט התייחס למשהו שנאמר שם, לדעתו בצדק. זו המשמעות של המילה "רפרנס", או אפילו סתם להביא דברים בשם אומרם.

    השבמחק
  17. וואו. חילופי הדברים כאן הם שיעור מאלף לדו שיח בלתי אפשרי ועקר בין שמאל ימין בארץ. מייאש.
    אוריה: "התשובה הייתה כי זה לא מעניין את הקוראים החילונים... באותה מידה, אני לא קורא את "יתד נאמן"" - ולא שומע את מה שפיו אומר.
    הרי זו בדיוק הנקודה אותה רוצה הלל להבליט בביקורתו: הוא מבקש לחשוף את המגזריות המוסווית של כלי התקשורת. בעוד הם מציגים עצמם כתקשורת 'אובייקטיבית' ומתקוממים בנחרצות כנגד הצגתם כבעלי אג'נדה (שמאלנית חילונית). בביקורת שלו הוא מנסה לחשוף (כמו גם לאטמה-'הימניים') כיצד האג'נדה קיימת גם קיימת רק מסתתרת באופני ניסוח הדיווחים.
    אם את יתד נאמן לא תקרא כי הוא במוצהר מגזרי (ולא המגזר שאתה משייך עצמך אליו), הרי ש Ynet Walla ואחרים יכחישו בתוקף שהם מייעדים עצמם למגזר 'החילוני-שמאלני'.
    אבל יש כאן יותר מכך, אוריה מייצג את אלה התופסים את עצמם כ-הריבון/כלל אזרחי המדינה/'העם' לא כמגזר. לכן יש 'כלי תקשורת'/'תכניות סאטירה' ויש עיתון מגזרי דתי ויש 'סאטירה ימנית'.

    השבמחק