בררררר

"גרשוני מבקש לעסוק בנושאים שונים ("הגיגים ומחשבות על כל מיני נושאים" בלשונו), אך בפועל מדובר בבלוג עם גוון פוליטי מובהק, הנותן ביטוי לקול הדתי – ימני" (ירין כץ, אונלייף)

יום ראשון, 1 במאי 2011

אביב? אין עונה כזו



עֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ
זֶרַע וְקָצִיר
וְקֹר וָחֹם
וְקַיִץ וָחֹרֶף
וְיוֹם וָלַיְלָה
לֹא יִשְׁבֹּתוּ
(בראשית ח,כב - אחרי המבול)

קיץ וחורף. אלו שתי העונות היחידות אצלנו (ואולי גם זרע וקציר וקור וחום. ראו למטה).

 אביב?
וְהַפִּשְׁתָּה וְהַשְּׂעֹרָה נֻכָּתָה
כִּי הַשְּׂעֹרָה אָבִיב
וְהַפִּשְׁתָּה גִּבְעֹל
(שמות ט,ל - בעקבות הברד. מתוך שירי מכות מצרים - המקור)

אביב הוא מצבה של השעורה כשהיא מוכנה לקצירה"תבואה לפני גמר הבשלתה, כשהשיבולים עודן ירוקות" (אבן שושן). ובהשאלה, גם החודש שבו השעורה מגיעה לבשלות הזאת התבואה מגיעה למצב הזה נקרא כך:
הַיּוֹם אַתֶּם יֹצְאִים בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב.
(שמות יג,ד - אקסודוס, גרסת הבמאי)

זהו. לא עונה ולא שומדבר.

ומה עם הסתיו?
עָנָה דוֹדִי וְאָמַר לִי
קוּמִי לָךְ רַעְיָתִי יָפָתִי וּלְכִי לָךְ.
כִּי הִנֵּה הַסְּתָו עָבָר
הַגֶּשֶׁם חָלַף הָלַךְ לוֹ.
הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ
עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ
וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ.
(שיר השירים ב,י-יב)
ברור שאם הסתיו (שלנו) עבר, זה לא אומר שהגשם חלף! למעשה הסתיו מקביל לגשם, דהיינו זהו החורף. ובאמת כך הוא בארמית: סִתְוָא=חורף.

במילים אחרות: האביב הוא מצב של השעורה, ובהשאלה יש "חודש האביב", שבו השעורה מבשילה. הסתיו הוא מילה נרדפת לחורף. יש רק שני מצבים ("עונות") בשנה: קיץ מצד אחד, וחורף מצד שני. כל מתפלל, אגב, מכיר את זה מהסידור: בבקשות הגשם והברכות על המטר בתפילה יש שני מצבים: קיץ/חורף.

מאיפה הגענו לארבע עונות? כל זה, כך אומרים, הגיע מהגויים באירופה. שם באמת יש ארבע עונות, מובחנות היטב. עם חידוש השפה העברית, תופעה מוכרת וידועה היא שנעשה אמנם שימוש במילים עבריות מקוריות, אך החלוקה הסמנטית היא חלוקה אירופאית. כך הסתיו קיבל משמעות מובחנת מהחורף (שנאלץ לוותר על שלושה חודשים תמימים!), וכך האביב התרחב מחודש אחד לעונה שלמה.
(לוויוולדי זה מותר)

וכך נוצר אצלנו בלבול שבו אנחנו מתפלאים בכל פעם מחדש שיורד גשם ב"אביב", שבו למדנו בגן שיש רק פריחה ולבלוב וחום נעים, ועל זה שיש חמסינים ב"סתיו" או גשמים עזים. אם כן, קלטו זאת: באזור שלנו, אין ארבע עונות. יש רק שתיים. ובתווך יש מעבר ביניהן (קוראים לזה "עונת מעבר" אבל זו לא באמת עונה כמו הקיץ והחורף), שבו לעתים יש מאפיינים של חורף ולעתים מאפיינים של קיץ.

אגב, חלוקה אחרת לעונות, המבוססת על הפסוק שבו פתחתי, נמצאת בדברי חז"ל:
ר' שמעון בן לעזר אומר משם ר' מאיר, וכן היה ר' דוסא אומר כדבריו:
חצי תשרי מרחשון וחצי כסליו - זרע.
חצי כסליו טבת וחצי שבט - חורף.
חצי שבט אדר וחצי ניסן - קור.
חצי ניסן אייר וחצי סיון - קציר.
חצי סיון תמוז וחצי אב - קיץ.
חצי אב אלול וחצי תשרי - חום.
(תוספתא תעניות א,ז ומקבילות)
בקיצור אביב, אתה יכול לבחור: שתי עונות, או שש. לא ארבע.
לפי חז"ל, אולי היה צריך לקרוא לך קציר.

7 תגובות:

  1. אמת ויציב ויישר כוחך. רק שתי הערות:
    1) לענ"ד האביב אינו התקופה שהתבואה מוכנה לקציר אלא מעט לפני כן, כשהיא עוד ירוקה.
    2) לענ"ד חודש האביב שבו יצאו ישראל ממצרים היה אביב החיטה ולא אביב השעורה. החיטה האפילה=מאוחרת מבשילה כמה שבועות אחרי השעורה, כהפרש בין מכת ברד לבין יציאת מצרים. בשביל השעורה פסח הוא כבר חג הקציר (רש"י למ"ב כ"א ט), והיא גם מוקרבת אז, כידוע, ואילו החיטה נקצרת ומוקרבת רק בסיוון.
    כל הנ"ל לא נסמך על ידע חקלאי אלא רק על המקורות. אם יש טעות או לא הבנתי נכון אשמח להבהרות.

    השבמחק
  2. כן, נראה לי שאת צודקת. ככה זה כשכותבים פוסטים באמצע הלילה ולא טורחים לברר דברים עד הסוף.

    השבמחק
  3. תיקון טעות: רש"י לשמ"ב כ"א ט.

    השבמחק
  4. לענ"ד לא מדויק לומר שהחלוקה היהודית/הארצישראלי היא לשתיים. יש חלוקה לארבע התקופות, שהיא כמובן מבוססת על לוח שמש ויש בחז"ל כמה מאמצים להתאים בינה ובין חלוקת החודשים. אמנם זה לא ממש סתיו ואביב, ובזה אתה צודק, אבל יש משמעות לגבי חלקים שונים של החורף והקיץ - לעניין תעניות ולעניין עיבור.
    שמעון פוגל

    השבמחק
  5. הלל היקר, יפה ומעניין, כתמיד.

    אבל אם אני זוכר נכון אביב וסתיו או בשמם השני עונות המעבר קיימים בכל הכדור (רק בזמנים אחרים ביו חצי צפוני לדרומי).
    כמובן שהכל עניין של הגדרה והיינו יכולים גם להגדיר עונה שבין הקיץ לאביב וכו', אבל לא הייתי ממהר להגיד ש..."אין אביב" (אולי דווקא ההפך מתחייב?!?)

    מתן.

    השבמחק
  6. המאמר לא מוכיח את הנטען בכותרת. אלא רק את הפער בין השפה שלנו לבין העברית המקראית והחז"לית. וזו מהמפורסמות שאינן צריכות ראיה.
    אם נתעקש לחיות בהווה, כותרת נכונה יותר תהיה - "אביב? לא היתה עונה כזו".

    השבמחק
  7. אני טוען שמבחינה אקלימית אין עונה כזאת. הניתוח הלשוני (שמלמד על המציאות בפועל בארץ) רק מגבה את הטענה האקלימית הידועה.

    השבמחק