בררררר

"גרשוני מבקש לעסוק בנושאים שונים ("הגיגים ומחשבות על כל מיני נושאים" בלשונו), אך בפועל מדובר בבלוג עם גוון פוליטי מובהק, הנותן ביטוי לקול הדתי – ימני" (ירין כץ, אונלייף)

יום שבת, 7 במאי 2011

דברים שלא ידעתם על הגניזה הקהירית

שניאור זלמן שכטר חוקר את קטעי הגניזה
אתמול התפרסמה כתבה שלי ב-ynet על "פרויקט גנזים" לחקר הגניזה הקהירית, שאחראי על האתר הנפלא genizah.org. כאן אביא כמה השלמות לכתבה - פריטי טריוויה וסתם דברים שלא יכולתי להכניס ושיכול להיות בהם עניין:

  • כדי להמחיש את חשיבותה של הגניזה הקהירית, שאלתי את פרופ' רוברט ברודי, שכתב ספר מקיף על תולדות הגאונים, כמה היה שונה הספר אילולא התגלתה הגניזה. הוא העריך שכחצי (!) מהספר לא היה קיים או היה שונה במידה ניכרת.
  • גילוי הגניזה השליך בצורה מכרעת גם על חוקרי המקרא ופרשניו (נתגלו לא מעט כתבים של בעלי המסורה, כמו גם קטעי מקרא רבים מספור), על חקר מחשבת ישראל, על חקר ההיסטוריה היהודית של ימי הביניים, על חקר שירת הקודש והחול הקדומה (עד גילוי הגניזה היו החוקרים מוגבלים בעיקר לכמה שירים שאומצו על ידי האשכנזים באירופה), על הנעשה בארץ ישראל בראשית ימי הביניים (עד גילוי הגניזה לא היה ידוע כמעט כלום על כך), על חקר היהדות הקראית, וגם על חקר התלמוד הבבלי (פרופ' ברודי מעריך שבעניין הזה יש עוד הרבה מה לעשות), ועל עשרות תחומים נוספים, כגון חקר המאגיה והמיסטיקה היהודית ועוד ועוד. אין למעשה תחום במדעי היהדות והמדעים הנושקים לו שלא קיבל דחיפה משמעותית בעקבות הגילוי.
  • עד היום לא נכתב ספר טוב ומקיף על הגניזה הקהירית, אם כי, כמו שאמר לי פרופ' ברודי, החומר היה יכול להיות גם רקע לתסריט מצוין לסרט מתח. בינתיים השתמשתי בדברים שכתב פרופ' ברודי בפרק בספר של בנימין ריצ'לר Hebrew Manuscripts: A Treasured Legacy.
  • מה באמת הסיפור של הגניזה? הנוסח הרומנטי של הסיפור הוא כזה:בשנת 1896 חזרו שתי אחיות סקוטיות ממסע במזרח הקרוב, והביאו לידידן פרופ' שניאור זלמן (סולומון) שכטר מקמברידג', תשורה: שני קטעים בלים הכתובים באותיות עבריות. כשראה אותם פרופ' שכטר, כמעט התעלף: אלו היו קטעים של ספר בן סירא במקורו העברי, שנחשב לאבוד מזה מאות שנים. הגילוי עורר התרגשות גדולה בקמברידג', וביוזמת צ'ארלס טיילור מאוניברסיטתו ארגן משלחת למצוא את מקור הקטעים, איתר בהצלחה את מקורם בגניזת בית הכנסת "בן עזרא", ולאחר משא ומתן עם הקהילה היהודית במקום הוציא משם עשרות ארגזים מלאים בדפים, ואלו הועברו לקמברידג' לאוסף הידוע בשם "טיילור-שכטר" (T-S), ובו למעלה כ-150 אלף קטעים.
  • למעשה, כמו כל ה"גילויים", לא היה זה הגילוי הראשון. החל באמצע המאה ה-19 התחילו לזלוג קטעים מהגניזה אל שוקי האספנים. כמה קטעים חשובים התגלגלו לרוסיה, בין השאר על ידי האספן הקראי הידוע אברהם פירקוביץ'. קטעים אחדים פורסמו (עוד לפני ה"גילוי" של שכטר) על ידי החכם הירושלמי ש"א ורטהיימר. אחריו נלקחו מהגניזה עוד קטעים, על ידי אלקן נתן אדלר, בנו של הרב הראשי של אנגליה, שקיבל רשות למלא מעיל של ספר תורה בקטעים ולקחתם לאנגליה. רק לאחר מכן הגיע הסיפור המפורסם על שתי האחיות הסקוטיות המלומדות שביקשו מפרופ' שכטר לזהות אותם כתב יד עבריים של ספר בן סירא, ושהתחילו את ה"גילוי" המשמעותי.
  • אגב, באותו זמן שבו גילה שכטר בקמברידג' את מקורו העברי של ספר בן סירא, ישב באוקספורד מלומד אחר ושחזר את המקור העברי מהתרגום היווני על סמך שיקולים של מקצב וכדומה. כמובן התברר שאין שום קשר בין השחזור שלו למקור, אבל הפרופסור הנכבד לא נשאר חייב: הוא טען שהמקור היה דווקא מה ששחזר, ואילו מה שנמצא בגניזה אינו אלא תרגום חוזר מן היוונית. שנים רבות עוד עמד הפולמוס בעינו, עד שהתגלתה תגלית שהאפילה אפילו על זו של הגניזה הקהירית - מגילות מדבר יהודה. בין המגילות - שכולן מתקופת בית שני - נמצא גם קטע קטן של ספר בן סירא, הזהה כמעט לגמרי לזה של כתב היד של בן סירא מימי הביניים שנתגלה בגניזה הקהירית. הוויכוח נפתר באחת.
  • חמש שנים לאחר גילוי הגניזה, עבר שכטר לארה"ב, לסמינר התאולוגי שם, והעביר לשם לא מעט קטעי גניזה יחד אתו. חלק מהם הוחזר לקמברידג', כמה עשרות שנים לאחר מכן.
  • נחזור לגניזה - כמה עובדות ונתונים:
  • בית הכנסת "בן עזרא" (בכל מיני מקומות ראיתי שעיוותו את שמו ל"אבן עזרא" או "עזרא הסופר") נוסד במאה ה-11. בבית הכנסת היה חדרון שאליו השליכו את הגניזה, מאז היווסדו ועד המאה ה-19. בשונה ממקומות אחרים, החומר המשיך להיאסף בחדרון ולא נקבר באדמה. היובש היחסי השורר במקום תרם משלו להישרדות הקטעים עד גילויים.
  • בגניזה נמצאו גם כתבים עתיקים יותר מיום היווסדו של בית הכנסת - כנראה חלקם כבר מן המאה ה-8. הסיבה היא שבגלל יוקר חומרי הכתיבה, אנשים נטו להחזיק בספרים ובכתבים עד שהם כבר בלו לגמרי משימוש, וממילא השליכו אותם לגניזה לעתים מאות שנים אחרי שהם נכתבו במקור.
  • בגניזה נמצאו גם חומרים מודרניים, כולל עיתונים באנגלית ובצרפתית, והזמנות מודפסות מהמאה ה-19. 
  • למרות הטווח הרחב הזה, רוב החומר הוא מהזמן שבין 1000 ל-1400 לספירה. אם כי קשה לדעת בוודאות, כי רוב החומר שבגניזה אינו מכיל תאריכים, וגם למומחים קשה מאוד לקבוע תאריכים על סמך צורת האות וכדומה (השוני בין ההערכות יכול להגיע בקלות למאות שנים!).
  • רוב החומר שבגניזה כתוב בעברית, ארמית וערבית-יהודית (באותיות עבריות). אבל יש גם שפות אחרות, למשל כשיהודים לקחו דף טקסט מוסלמי והשתמשו בו כדי לכתוב עליו טקסט אחר (תוך מחיקה חלקית של הטקסט הקודם, או מהעבר השני, או אפילו בין השורות של הטקסט המקורי!). בין הכתבים העתיקים ביותר של הגניזה יש "פלימפססטים" - דפים [נוצריים בדרך כלל] שנכתבו במקור ביוונית או בלטינית, נמחקו חלקית ונכתב עליהם טקסט עברי. 
  • יש גם כמה מאות קטעים בפרסית-יהודית, כמו גם בלדינו ואפילו ביידיש. לתקופה מוקדמת יותר שייכים קטעים בודדים ביוונית יהודית, וגם יש כמה קטעים בשפות רומניות כמו לטינית וספרדית. בין הקטעים הנמצאים בבית המדרש לרבנים באמריקה, יש גם אחד שכתוב בסינית! 
  • מהמאות האחרונות יש גם קטעים מודפסים בשפות זרות, בעיקר באנגלית ובצרפתית, אם כי הם לא כל כך מעניינים, מטבע הדברים.
  • למרות שלגניזה אמורים להשליך כעיקרון רק כתבי קודש, נמצאו בה המוני קטעים שאין שום קשר בינם לבין קודש. כנראה נהגו להשליך לשם כל דבר הכתוב באותיות עבריות, ולעתים גם דפים שאינם כתובים באותיות הנ"ל (כאמור לעיל, גם טקסט סיני הצליח להתחמק לתוך הגניזה).
  •  בית הכנסת בן עזרא שימש את המתפללים במסורת ארץ ישראל (בשונה מזו הבבלית, שהשתלטה היום לחלוטין). אף על פי כן נתגלו בו אינספור קטעים בבליים לגמרי, מה שאומר כנראה שהוא שימש לא רק את המתפללים בו. גם קטעים קראיים לא מעטים נמצאו בגניזה.
  • מלבד ספר בן-סירא, קטעים ידועים אחרים שהתגלו בגניזה הם: ברית דמשק, איגרתו של פירקוי בן באבוי, ומכתבים חתומים בידי הרמב"ם עצמו, כמו גם טיוטות בכתב ידו של משנה תורה וחיבורים אחרים שלו.

  • הבלשנית ד"ר תמר עילם גינדין כתבה בפייסבוקה: "החלק החסר במאמר הוא שיש גם אנשים שמהדירים (בעברית קלה - מקלידים) ומתרגמים את הטקסטים האלה. אני צוות הפרסית היהודית של הפרויקט".
  • שאלתי את פרופ' שויקה האם משתמשים באלגוריתם שלו לחיבור קרעים של אותו דף, גם לתחומים אחרים, בעיקר למגילות הגנוזות, שגם הן קרועות וחסרות ברובן. הוא אמר שאין לו כל ידיעה על שימוש כזה. אני מקווה שמישהו שם בחוץ ייקח את זה ואכן יעשה בו שימוש גם לגבי אותו אוצר מן הבית השני.

  • תקווה לגילוי עוד "גניזה קהירית" כזאת אינה גדולה. מכל מקום היום יש מקור חדש של כתבי יד אבודים, שזכה לשם "גניזת אירופה". בעשורים האחרונים התברר שספרנים ברחבי אירופה נהגו לקחת כתבי יד יהודיים ולהשתמש בהם ככריכות לספרים אחרים. כיום עוברים באופן שיטתי על מאות אלפי ספרים בעשרות ספריות כדי לחפש את אותם כתבי יד, ולצלם אותם באיכות טובה. כך נמצאו עוד לא מעט כתבי יד "חדשים" ממגוון תחומים - כמובן, רובם אירופאים ומאוחרים יותר מאשר אלו שבגניזה הקהירית, אבל כל כתב יד חדש נושא ברכה משל עצמו.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה