רבנים + כסף =

הנה משהו שבטח לא שמעתם: בחודשים האחרונים הועלה שכרם של הקאדי השרעי והקאדי מד'הב מ-24,911 שקל ל-33,408 שקל. שערורייה? שחיתות? אף אחד לא צייץ. הדבר בקושי פורסם. ומדוע? מכיון שהמהלך היה צודק: השוואת השכר של הקאדים לזה של מקביליהם ברבנות הראשית.

כעת, בכותרת דרמטית, דווח כי שכרם של חלק מרבני הערים יעלה בעשרות אחוזים. הנה מתכון מצוין: רבנים+כסף = היסטריה ציבורית. ואכן זו לא אחרה לבוא, עם יותר מ-13,000 לייקים וכמעט 2,000 תגובות לכתבה. רק היה צריך להזכיר בקטנה שהדבר הזה קורה כאשר הרופאים נאבקים על שכרם, והנה לנו הדוסים העושקים את הציבור קשה היום, בעוד שהאנשים הצדיקים סובלים. לא צריך יותר מזה כדי להוציא את הרגשות הפרימיטיביים האנטי-דתיים שלנו מן הארון, אם הם בכלל אופסנו שם לפני כן.

מובן שההשוואה חסרת שחר. שינוי של מאה שקלים בשכר היסוד של רופא זוטר ישפיע על הקופה הציבורית עשרות מונים יותר מאשר שינוי של אלפי שקלים בשכרם של אותם רבנים, זאת כתוצאה מהעובדה הפשוטה שרופאים יש עשרות אלפים, ואילו רבני ערים חדשים יש רק 15. גם המספר של 250% נכון רק לגבי חלק מאותם רבנים, בעוד שהעלייה בשכרם של הרבנים בערים גדולות, נמוכה יותר. עוד נתון שלא הוזכר הוא ששכרם של הרבנים הבכירים הוקפא, על אף שלטענתם הדבר מהווה הפרת חוזה.
 
אבל בואו נחזור לעיקר, והעיקר שלא דובר עליו הוא השוויון. הסיבה להעלאה היא פשוט האפליה בשכר בין הרבנים הוותיקים לרבנים החדשים - בדיוק כאותה השוואה שנעשתה עבור הקאדים. למעשה, הסיפור הוא פשוט תיקון עוול שנעשה על ידי ממשלת שרון-שינוי, ללא מחשבה יתרה על התוצאות, ולפיו רבנים חדשים יקבלו משכורת מגוחכת.

קחו למשל את הרב של אלפי מנשה, שהשתכר ברוטו 6,000, בעוד ששכר הדירה שלו מגיע ל-5,000 ש"ח. רב כזה חייב להיזקק לצדקה, דבר בלתי נסבל לכל בר דעת.
 

רב, כפי שציין עו"ד אביעד הכהן בדיון בוועדת הכנסת, אחראי על מערכות שונות, בהן גם מתן הכשרויות. כמו שופט, אסור שמשכורתו תהיה כה קטנה עד שיהיה רגיש ללחצים מצד גורמים חיצוניים. והשוחד, אנחנו יודעים, מעוור עיני חכמים, כולל רבנים. לכן שכרם של הרבנים, כמו של הקאדים ושל השופטים, צריך להיות גבוה דיו כדי להקטין אפשרות של לחץ כלכלי כזה.

קראו את הפרוטוקול של ועדת הכנסת שדנה בנושא. ישבו שם ניצן הורוביץ וזהבה גלאון, לא דוסים במיוחד, והם הסכימו שהמצב בלתי נסבל. כך גם הייתה דעתם של אנשי האוצר, שלא ידועים כנדיבים גדולים.

אלא מה? אנחנו רואים כותרת, והדם עולה לנו לעיניים. מי מאתנו הולך וטורח לקרוא את הפרוטוקולים המקוריים? מי הולך לברר את העובדות? אף אחד, כמובן. מה יותר פשוט מאשר לצקצק בלשון, לומר "הדוסים האלה" או "המדינה הזאת", ולעזאזל העובדות.

בחנו את עצמכם: האם זעמתם על העלאת שכרם של הקאדים? האם ידעתם וביררתם את כל העובדות הרלוונטיות, לפחות אלה שהבאתי לעיל? האם חשבתם מה השפעת העלאת שכר ל-15 אנשים לעומת מערכת של עשרות אלפי רופאים? או שמא פשוט נתתם לעצבים שלכם ללכת במקומכם?

(פורסם במקור ב-ynet יהדות)