מי שהקשיב היטב לדברי הרב שמעון רוזנברג (סבא של מוישי) בהדלקת המשואות, ודאי שם לב שהוא שינה בכמה מקומות מהטקסט שהיה כתוב לפניו (ושהוקרן בשקופיות). שינוי אחד היה "והרבי משיח צדקנו בוא יבוא", ושינוי שני בולט היה "ולתפארת מדינת ארץ ישראל".
לעניין הרבי מלך המשיח אני לא רואה צורך להיכנס כרגע, אבל מה שמעניין זה אותו כינוי "מדינת ארץ ישראל". מה עניינו? ומה מקורו?
ברור שהרקע הוא התנגדותה של חב"ד לציונות ולמדינת ישראל כפי שהיא היום. לעניין הזה מבחינה אידיאולוגית חב"ד אינה שונה בהרבה מסאטמר, גם אם מבחינה טקטית הכיוונים של שתי החסידויות שונים בתכלית. אתרי החדשות החרדיים מספרים שבעקבות מכתב רבני חב"ד נגד השתתפותו של הרב רוזנברג בטקס הממלכתי-ציוני, נשמר הרב רוזנברג מלהזכיר את שם חב"ד כדי שיהיה ברור שהוא לא עושה זאת מטעם התנועה והחסידות, ואף שינה את הטקסט כאמור.
בפורומים החב"דיים השונים מספרים שהרבי היה נוהג להשתמש במטבע הלשון הזה, בזמן חלוקת הדולרים או בזמנים אחרים, אך טרם מצאתי מקור מוסמך לזה. הסאב-טקסט, כמדומה, אומר: אין זו המדינה של עם ישראל; זו בסך הכול המדינה השולטת כרגע בארץ ישראל.
מקור ראשוני אפשרי לביטוי הוא ברש"י על ספר עזרא (ב,א): "ואלה בני המדינה - אלה בני ישראל אשר ממדינת ארץ ישראל העולים עתה מן השבי אשר בגולה לירושלים". כמובן זו כפילות לשון: מדינה בלשון המקורות היא מחוז, שם נרדף לארץ. רש"י עשה זאת מתוך שהכתוב השתמש בלשון "מדינה", והוא רצה להדגיש שהמדינה, המחוז, היא מדינת ארץ ישראל.
פשפוש בעיתונות היהודית ההיסטורית ובשאר מקומות מעלה, שהביטוי "מדינת ארץ ישראל" היה נפוץ בשנים שלפני הקמת המדינה, ככינוי לאותו מחוז שבשליטת הבריטים או התורכים, וכן כחלק מהחלטות הוועדות השונות שדנו בחלוקת הארץ. כך למשל בספר הלבן ה-3 של מקדונלד (1939) נכתב שיש להקים בתוך 10 שנים את מדינת ארץ ישראל (ובאנגלית: an independent Palestine State), שאופייה ייקבע על ידי רוב התושבים (במילים אחרות, מדינה ערבית).
ממילא מתברר שגם השואפים למדינה דו-לאומית יכולים להשתמש בביטוי הזה, ולקרוא "לתפארת מדינת ארץ ישראל", או "מדינת פלשתינה" או סתם "מדינת פלסטין".
מכל מקום גם בהקשרים של הקמת המדינה כפי שאנו מכירים אותה השתמשו לפעמים (כמדומני בעיקר הוגים ופוסקים דתיים) בביטוי הנ"ל. כך למשל כתב הרב הראשי לארץ ישראל, הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל, בי"ח בכסלו תש"ח "הצעות לחוקת מדינת ארץ ישראל".
נמשיך בסקירה ההיסטורית. תחייה מחודשת קיבל הביטוי לאחר מלחמת ששת הימים, בעקבות הרחבת גבולותיה של המדינה לשליטה בכלל פלשתינה (ארץ ישראל) המנדטורית. כך כתב אליעזר ליבנה במעריב, 22 ביוני 1967, במאמר בכותרת "מדינה חדשה, אפקים חדשים":
מכל מקום גם בעידן הפייסבוק לא נס לחו של הביטוי המעניין. מי שרוצה יכול להצטרף לקבוצת פייסבוק שהוקמה לצורך העניין, ושמקימה כותבים:
לעניין הרבי מלך המשיח אני לא רואה צורך להיכנס כרגע, אבל מה שמעניין זה אותו כינוי "מדינת ארץ ישראל". מה עניינו? ומה מקורו?
ברור שהרקע הוא התנגדותה של חב"ד לציונות ולמדינת ישראל כפי שהיא היום. לעניין הזה מבחינה אידיאולוגית חב"ד אינה שונה בהרבה מסאטמר, גם אם מבחינה טקטית הכיוונים של שתי החסידויות שונים בתכלית. אתרי החדשות החרדיים מספרים שבעקבות מכתב רבני חב"ד נגד השתתפותו של הרב רוזנברג בטקס הממלכתי-ציוני, נשמר הרב רוזנברג מלהזכיר את שם חב"ד כדי שיהיה ברור שהוא לא עושה זאת מטעם התנועה והחסידות, ואף שינה את הטקסט כאמור.
בפורומים החב"דיים השונים מספרים שהרבי היה נוהג להשתמש במטבע הלשון הזה, בזמן חלוקת הדולרים או בזמנים אחרים, אך טרם מצאתי מקור מוסמך לזה. הסאב-טקסט, כמדומה, אומר: אין זו המדינה של עם ישראל; זו בסך הכול המדינה השולטת כרגע בארץ ישראל.
מקור ראשוני אפשרי לביטוי הוא ברש"י על ספר עזרא (ב,א): "ואלה בני המדינה - אלה בני ישראל אשר ממדינת ארץ ישראל העולים עתה מן השבי אשר בגולה לירושלים". כמובן זו כפילות לשון: מדינה בלשון המקורות היא מחוז, שם נרדף לארץ. רש"י עשה זאת מתוך שהכתוב השתמש בלשון "מדינה", והוא רצה להדגיש שהמדינה, המחוז, היא מדינת ארץ ישראל.
פשפוש בעיתונות היהודית ההיסטורית ובשאר מקומות מעלה, שהביטוי "מדינת ארץ ישראל" היה נפוץ בשנים שלפני הקמת המדינה, ככינוי לאותו מחוז שבשליטת הבריטים או התורכים, וכן כחלק מהחלטות הוועדות השונות שדנו בחלוקת הארץ. כך למשל בספר הלבן ה-3 של מקדונלד (1939) נכתב שיש להקים בתוך 10 שנים את מדינת ארץ ישראל (ובאנגלית: an independent Palestine State), שאופייה ייקבע על ידי רוב התושבים (במילים אחרות, מדינה ערבית).
ממילא מתברר שגם השואפים למדינה דו-לאומית יכולים להשתמש בביטוי הזה, ולקרוא "לתפארת מדינת ארץ ישראל", או "מדינת פלשתינה" או סתם "מדינת פלסטין".
מכל מקום גם בהקשרים של הקמת המדינה כפי שאנו מכירים אותה השתמשו לפעמים (כמדומני בעיקר הוגים ופוסקים דתיים) בביטוי הנ"ל. כך למשל כתב הרב הראשי לארץ ישראל, הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל, בי"ח בכסלו תש"ח "הצעות לחוקת מדינת ארץ ישראל".
נמשיך בסקירה ההיסטורית. תחייה מחודשת קיבל הביטוי לאחר מלחמת ששת הימים, בעקבות הרחבת גבולותיה של המדינה לשליטה בכלל פלשתינה (ארץ ישראל) המנדטורית. כך כתב אליעזר ליבנה במעריב, 22 ביוני 1967, במאמר בכותרת "מדינה חדשה, אפקים חדשים":
כמיליון ערבים נוספו בשטחי הגדה המערבית. זו בעייה גדולה, אין לטשטה ואין להתעלם ממנה. אך חייבים אנו להעיז. הסכמנו למדינת החלוקה, כאשר היינו שש מאות וחמישים אלף נפש בלבד; כן עלינו לחדש את מדינת ארץ-ישראל דהאידנא, כאשר הגענו לשני מיליונים ומחצה.אבל המעניין מכול הוא שסבא של מוישי לא היה הראשון שנקט במטבע הלשון הזה בהדלקת המשואות. קדמה רחל ינאית בן-צבי, שהדליקה משואות ביום העצמאות בשנה שלאחר מלחמת ששת הימים. כך נאמר במעריב מ-3 במאי 1968:
כל אחד ממדליקי המשואות סיים את פרק הקראתו הקצר בקריאה "לתפארת מדינת ישראל". הגדילה הגב' בן-צבי וקראה "לתפארת מדינת ארץ ישראל השלמה".
מכל מקום גם בעידן הפייסבוק לא נס לחו של הביטוי המעניין. מי שרוצה יכול להצטרף לקבוצת פייסבוק שהוקמה לצורך העניין, ושמקימה כותבים:
ישראל הוא השם ההיסטורי של העם היהודי. ארץ-ישראל הוא השם ההיסטורי של ארץ העם היהודי. אין לבלבל בין עם וארץ. העם מהווה מציאות אתנית. הארץ מהווה מציאות גיאוגרפית. במסגרתה של מדינת ישראל לא-ניתן להכיר בקיומו של הלאום הישראלי כביטוי ללאום היהודי.העיקר שיהיה לבריאות, ולתפארת מדינת פלשתינה-א"י!
"הסאב-טקסט, כמדומה, אומר: אין זו המדינה של עם ישראל; זו בסך הכול המדינה השולטת כרגע בארץ ישראל."
השבמחקמעניין, אני הבנתי אחרת את המשמעות:
בניגוד למדינת ישראל - במובן של מדינת האומה הישראלית, היכולה להתקיים גם באוגנדה או בחלק קטן מארץ ישראל (קוי 48, למשל) הוא מעדיף מדינה שתפקידה להחיל את ריבונתה על ארץ ישראל, ששטחה מוגדר אחרת מבחינה דתית.
אני טועה כאן?
זה אולי היה יכול להיות הסאב-טקסט של גב' בן-צבי. מבחינת חב"ד, המדינה החילונית היא דבר חמור כשלעצמו, ומכל מקום לא יכול לייצג את עם ישראל.
השבמחקהקריאה של הרבי מחב"ד נגד מסירת שטחים הייתה מצד אחר, של סתם פיקוח נפש, בלי קשר לריבונות המדינה.
אין כל קשר בין השקפת חב"ד להשקפת סאטמר. חב"ד תומכת בהתלהבות מטורפת בהתיישבות כוחנית בארץ ישראל, ואילו סאטמר רואה זאת כחטא נוראי והפרת האיסור החמור של עלייה בחומה.
השבמחקאלא מה? הרבי החמישי והשישי של חב"ד היו אכן קרובים לסאטמר בהשקפתם, בעוד בדמו של הרבי השביעי זרמה התלהבות גדולה מהלאומיות היהודית המתחדשת. כדי ליישב את הדיסוננס, שהרי לא ייתכן חלילה שהרב סותר את מורשת קודמיו, המציאו איזה הסבר מתפתל. מי שיבחן את הטקסטים החב"דיים הנפוצים יגלה שלמרות שאכן יש שם דגש על פיקוח נפש (והציטוט השכיח אך המגוחך של ההלכה על גויים שעלו על ערי ספר), כולם בעיקר מלאים בהתפעלות מהתיישבות בארץ שנעשית בכוח הזרוע, השקפה שרחוקה ת"ק פרסה הן מסאטמר והן מהשקפת הרבי החמישי.
ואם יורשה לי להיכנס לנפשו של הרב רוזנברג - אני מעריך שהוא התכוון לומר בדבריו על "מדינת ארץ ישראל" שהוא מדליק את המשואה לתפארת זה שהיהודים שולטים בעצמם על ארץ ישראל, אך לא רוצה לשבח את המנגנון הקרוי מדינת ישראל המזוהה עם חוקים חילוניים. זו השקפה חרדית-לאומנית, מסוג ההשקפה החרדית שהתפתחה אחרי קום המדינה בחוגים חסידיים, אך בהחלט לא השקפה סאטמרית. לפי הסאטמרים, כפי שאמר פעם הרבי מסאטמר, אפילו אם ראש הממשלה יהיה חרדי, עצם הקמתו של שלטון יהודי לפני בוא המשיח, הוא מעשה נוראי.
השבמחקhttp://www.youtube.com/watch?v=K2YJtbKOpIQ&feature=related
השבמחקאני לא מבין האם אין זו זכותה הבסיסית של קהילה ו אינדבדואל,להחזיק באורח חיים והשקפה מסוימת אפילו אם זה נוגד את המציאות הקיימת במדינ שהוא חי בה?
השבמחקמה זה פה חזרנו לימי הבולשביקים?
מה אתה משווה בכלל בין חב"ד לסאטמר,סאטמר משתיתים את האידאולוגיה שלהם על שנאה כעס מריבה והתנתקות עם כל מי שלא חושב כמוהם.
חב"ד לא.
חב"ד אפילו שלא מאמינה במידנה ובאורח החיים ובתרבות החילונית(מן הסתם הם דתים אחרת הם פשוט היו חוזרים בשאלה)אוהבים ומתחברים ומתקרבים ודואגים לכל יהודי באשר הוא,גם אם הוא לא חושב כמוהם.
דווקא ביגלל מה שכתבת פה בבלוג אפשר ללמוד מחב"ד הרבה על אהבת השונה.
כי חב"ד קודם כל דואגת לחיים של יהודי ואחרי זה לינטרס הדתי,ולכן גם הרבי אמר לא למסור שטחים אפילו שבעניו זה היה ממוטת את המידנה שלפי מה שאמרת הוא היה מעדיף שתיהיה מידנה דתית,אבל חס ושלום שיהודים יסכנו את חייהם בשביל זה